עדין

עָדִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עדין
הגייה*	adin
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ד־ן
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ עֲדִינָה, ר׳ עֲדִינִים, נ"ר עֲדִינוֹת

1. שיש להיזהר עליו; שעלול להתקלקל ולהיפגע בקלות רבה.

   • ”וְעַתָּה שִׁמְעִי-זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל.“ (ישעיהו מז, פסוק ח)
   • יוסי היה עדין עמו, אין לו ניסיון בדברים שכאלו.
   • לא לגעת בפסל הזה! הוא עדין מאוד.

2. הדורש תשומת לב, דיוק, וזהירות מיוחדת.

   • "וְהַצִּפֳּרִים סָבִיב / מְזַמְּרוֹת בְּקוֹל עָדִין: / "דִּינְגָּה דִינְגָּה דִין" / לָאוֹהֲבִים הָאוֹהֲבִים אֶת הָאָבִיב." (הָאוֹהֲבִים אֶת הָאָבִיב, מאת ויליאם שייקספיר, בתרגום יורם טהרלב)
   • תנועת ראש הדיסק מאוד עדינה ומדויקת.

3. לשון המקרא שם פרטי לזכר.

   • ”וּמִבְּנֵי עָדִין עֶבֶד בֶּן-יוֹנָתָן וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים הַזְּכָרִים.“ (עזרא ח, פסוק ו)
   • ”בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה; בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְנֵי פַרְעֹשׁ שְׁנִיָּה.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה ה)

גיזרון

• מן עֶדֶן, נועם.

נגזרות

• עדינות
• מעודן

מילים נרדפות

• זהיר (3)
• מדויק (3)
• פגיע (1)
• רגיש (1)
• רך (2)
• שביר (2)

ניגודים

• גס
• מגושם
• נוקשה
• חזק

תרגום

• אנגלית: fine‏, dainty‏, gentle‏, delicate‏‏
• ספרדית: amable, gentil; delicado, tierno; fino; melindroso‏‏‏‏
• עברית: melindroso‏‏‏‏

ראו גם

• עדנה
• ענוג
• אנין