ציד

יש להוסיף לדף זה את הערכים: צִיֵּד, צֻיַּד.

צַיִד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ציד
הגייה*	tsayid
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־י־ד
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	צֵיד־

1. לכידת בעלי־חיים בסביבתם הטבעית, לרוב במטרה לשבות אותם או להורגם.

   • ”הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה“ (בראשית י, פסוק ט)

2. בעל חיים שנלכד.

   • ”וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה עַד-מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וָאֲבָרְכֵהוּ; גַּם-בָּרוּךְ, יִהְיֶה“ (בראשית כז, פסוק לג)

גיזרון

• אכדית: צַדֻ ṣādu - לשוטט. וממנה נגזר 'ציידוּ' ṣāyadu - צייד, כיון שהיא פעולת ההתגנבות של הצייד. ערבית: صَيْد (צַיְד).

צירופים

• גבור ציד
• רובה ציד
• רישיון ציד
• ציד מכשפות

תרגום

• אנגלית: hunt‏, game‏‏‏‏
• רוסית: охота‏‏‏‏
• ספרדית: caza(1) ,(2) presa

ראו גם

• דיג
• צדה
• צידה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ציד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציד

צַיָּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צייד
הגייה*	tsayad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־י־ד
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ׳ צַיֶּדֶת, ר׳ צַיָּדִים, צַיָּדֵי־

1. מי שעוסק בלכידה של בעלי־חיים.

   • ”הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים (לְדַיָּגִים) רַבִּים, נְאֻם-יְהוָה--וְדִיגוּם; וְאַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים, וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה, וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים“ (ירמיהו טז, פסוק טז)
   • "נאמן הצייד לומר זה עוף טמא וזה עוף טהור" (תוספתא/עבודה זרה/ה)
   • ”'יוגבים' - אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה“ (בבלי, מסכת שבת – דף כו, עמוד א)
   • ”...משל לצייד ששולה דגים מן הים: משכח זוטרי שקיל, משכח רברבי - שדי זוטרי ושקיל רברבי“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף מב, עמוד א)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ישנה מקבילה בערבית: صَيَّاد (צַיָּאד).

צירופים

• בז ציידים
• צייד ראשים

מילים נרדפות

• יָקוֹשׁ
• יָקוּשׁ
• יוקש
• לוכד

תרגום

• אנגלית: poacher‏, hunter‏‏‏‏
• ערבית: صَيَّاد‏‏‏‏
• רוסית: охотник‏‏‏‏
• ספרדית: cazador, cazadora

ראו גם

• דַיָּג

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציידים