מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ריצוי |
הגייה* | ritsui |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־צ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | |
סגירה
- מתן חומרי, או מעשה, דיבור, או התנהגות הנעשים כדי לשכך את כעסו של מישהו, למצוא חן בעיניו, או על מנת לקבל ממנו טובת הנאה.
- וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם (שמואל ב' כא ב) – רש"י: דברי ריצוי, שיעברו על מדותיהם וימחלו לשאול ולביתו.
- רִצוּיה יעלה לך במתנה יקרה ליום-הולדתה.
- קבלת העונש, בעקר מאסר, שהוטל על אדם.
- הוא השתחרר לאחר רִצוי שבע שנות מאסר.
תרגום
מידע נוסף השורש רצה, ניתוח דקדוקי לשורש ...
השורש רצה |
השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | רצון. התאמה למה שנוח וטוב. |
גזרה | נלי"ה |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
אתם מזה סתומים אם אתם בודקים |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
רָצָה |
רוֹצֶה
(ב׳ פעוּל: רָצוּי) |
יִרְצֶה |
רְצֵה |
לִרְצוֹת |
נִפְעַל |
נִרְצָה |
נִרְצֶה |
יֵרָצֶה |
הֵרָצֵה |
לְהֵרָצוֹת |
הִפְעִיל |
הִרְצָה |
מַרְצֶה |
יַרְצֶה |
הַרְצֵה |
לְהַרְצוֹת |
הֻפְעַל |
הֻרְצָה |
מֻרְצֶה |
יֻרְצֶה |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
רִצָּה |
מְרַצֶּה |
ירַצֶּה |
רַצֵּה |
לְרַצּוֹת |
פֻּעַל |
רֻצָּה |
מְרֻצֶּה |
יְרֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְרַצָּה |
מִתְרַצֶּה |
יִתְרַצֶּה |
הִתְרַצֵּה |
לְהִתְרַצּוֹת |
|
|
סגירה