א-תאבעון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התאבִּעוּן (נהגה גם: א-תאבעון; בערבית: التابعون) הם דמויות אסלאמיות שלא פגשו את הנביא מוחמד, וחיו בתקופה מאוחרת יותר לאחר מותו (במאה הראשונה ובמאה השנייה להג'רה) או חיו בתקופתו אך לא ראו אותו. למרות שהתאבעון קיבלו על עצמם את דת האסלאם לאחר מות הנביא, היה להם תפקיד משמעותי: הם למדו את החדית' מן הצחאבה ולימדו אותו לאחרים. הם חיו בדיוק על פי המסורות ואורח החיים (סונה) של הנביא מוחמד.