אבו אל-פידאא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַבּוּ אלְ-פִדַאא אִסְמַאעִיל בְּן עַלִי בְּן מַחְמוּד אלְ-אַיּוּבּיּ אלְ-מַלִכּ אלְ-מֻאַיַּד עִמַאד א-דִּין (בערבית: أبو الفداء إسماعيل بن علي بن محمود الأيوبي الملك المؤيد عماد الدين; נובמבר 1273 - 27 באוקטובר 1331), המכונה גם אַבּוּ אלְ-פִדַאא אִסְמַאעִיל אלְ-חַמַאוִיּ (أبو الفداء إسماعيل الحماوي), היה היסטוריון, גאוגרף, סופר ושליט ערבי, בעל שורשים כורדיים, מחשובי המלומדים הערבים בימי הביניים. בשנותיו כמושל, ואחר כך כסולטאן של האמירות חמאת, ידעה העיר תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
נובמבר 1273 דמשק, הסולטנות הממלוכית |
---|---|
פטירה |
27 באוקטובר 1331 (בגיל 57) חמאת, סוריה |
שם לידה | أبو الفداء |
תפקיד | Emir of Hama (1300–1331) |
השקפה דתית | אסלאם סוני |
סגירה