איחוי מגנטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איחוי מגנטי הוא תהליך פיזיקאלי המתרחש בפלזמות מוליכות מאוד, כגון סביב כדור הארץ והשמש וגם בכוכבים וכוכבי לכת אחרים, בהן מבנה השדה מגנטי מסתדר מחדש ואנרגיה מגנטית מומרת לאנרגיה קינטית, אנרגיה תרמית ותאוצה של חלקיקים. האיחוי מתרחש על טווחי זמן שונים של דיפוזיציה של השדה המגנטי.
השדה המגנטי של כדור הארץ מושפע רבות מרוח השמש, והחלקיקים שהיא נושאת עימה – אלקטרונים, פרוטונים ויונים שהם בעלי מטען חשמלי. השדה המגנטי של השמש יציב הרבה פחות מזה של כדור הארץ. הוא נתון לשינויים קיצוניים ופתאומיים ואף מתהפך לעיתים קרובות, כל 11 שנה. חוסר היציבות עלול לגרום לסופה סולארית והתפרצות חזקה במיוחד של רוח השמש. סופה שכזו מגדילה את הסיכוי להתרחשותה של תופעה פיזיקלית המכונה "איחוי מגנטי": כאשר רוח שמש מתפרצת לעבר כדור הארץ, קווי שדה המגנטי של כדור הארץ נמתחים, ובסופו של דבר משחררים אנרגיה על ידי הצמדה. החלקיקים באזור מושלכים במהירות על-קולית. האיחוי מתבצע באינטראקציות בין גופים שונים כגון, על השמש, סביב כדור הארץ ועל פני כוכבי הלכת במערכת השמש. איחוי מגנטי מערכת השמש מתרחש מכיוון שההתנגדות החשמלית של הפלזמה בסמוך לשכבת הגבול מתנגדת לזרמים הנחוצים לשמירה על השינוי בשדה המגנטי. איחוי מגנטי מתרחש בכל מקום בו קיימים גזים טעונים הנקראים פלזמה.