אנטישמיות
המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַנְטִישֵׁמִיּוּת הוא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים. אנטישמיות נחשבת לסוג של גזענות. למרות הפירוש המילולי של המונח, "נגד [העמים] השֵמִיִים", אשר ביניהם נמנים בין היתר היהודים (כולל אתיופים), הערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית), המושג אנטישמיות משמעותו שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים. במהלך המאה ה-20 התקבל המונח בשפה העברית ובשפות אחרות במשמעות של עוינות או שנאה ליהודים הכולל את כל צורות האיבה כלפי יהודים במהלך ההיסטוריה.
הסיבות לאנטישמיות במהלך ההיסטוריה הן רבות, ובהן: שנאה על רקע דתי, שנאה על רקע כלכלי-חברתי, שנאה על רקע תרבותי ושנאה על רקע גזעני. בהיסטוריוגרפיה נהוג לחלק את האנטישמיות לאנטישמיות מסורתית ולאנטישמיות מודרנית, כאשר האנטישמיות המודרנית נבנתה כקומה נוספת מעל לאנטישמיות המסורתית, עם מאפיינים ייחודיים משלה.
יחזקאל קויפמן, פילוסוף וחוקר מקרא, הפריד בחיבורו חורבן הנפש, משנות ה-30 של המאה ה-20, את רגש השנאה מן האנטישמיות, אף על פי שהיא כרוכה ברגש השנאה עומדת כשלעצמה, כאידיאה, תורה ולפעמים 'שיטה מדעית' להצדקת שנאת ישראל ולא לבאר אותה, תוך שהיא מטעימה בשנאה טעמים מסוג, עלילה, קטרוג שקר וסילוף, שאינם טעמיה וגורמיה האמיתיים. ומתוך כך אוטואנטישמיות יכולה לנבוע מאהבת ישראל ואנטישמיות של גוי יכולה להתקיים ללא שנאה. מטעים קויפמן שאנטישמיות מתאפיינת בסגנונה ותוכנה נגד הדת, המוסר, הגזע ואורח החיים היהודיים ויחסם אל הסביבה הנוכרית הבא להצדיק את הדין על היהודים. תוכחה וקיטרוג כלפי ישראל, אינם מהווים כשלעצמם "אנטישמיות" - אלא שהם לרוב ביטוי שלה, כיוון שהמרכיב היהודי הוא מאפיין אידיוסינקרטי של מדינת ישראל. ואנטישמיות היא מה שהיא גם כשהיא מתלבשת בלבוש של לאומיות ואהבת ישראל.[1]
סקרים מקיפים[2] מראים כי בשנת 2014, אחד מתוך כל ארבעה מבוגרים בעולם מחזיק בדעות אנטישמיות כגון "היהודים אשמים ברוב המלחמות בעולם" (מחצית מהנשאלים לא שמעו מעולם על השואה).[3][4] חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, המחברים דו"ח שנתי על מצב האנטישמיות בעולם, תולים חלק מהגורמים לתקריות האנטישמיות של המאה ה־21 באופיין של הרשתות החברתיות, ומצביעים על עליה בתקריות אנטישמיות בסמוך לאירועים מחוללים דוגמת מגפת הקורונה או מבצעים צבאיים בהם מעורבת ישראל.[5][6]