אפקט סיבק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפקט סיבק הוא אפקט פיזיקלי המשמש למדידה מדויקת ורגישה מאוד של טמפרטורה וליצירת כוח חשמלי (חוק קולון) על ידי הפרש טמפרטורות בין שני צמתים. זו תופעה בה מתח נוצר בפרופורציה להפעלת גרדיאנט טמפרטורה. האפקט התגלה בשנת 1822 על ידי הפיזיקאי הגרמני תומאס יוהאן סיבק (אנ') (1770–1831).
ניתן להשתמש באפקט על ידי יצירת מעגל חשמלי משני צמתים המורכבים ממתכות שונות בעלות טמפרטורה שונה. במעגל ייווצר פוטנציאל חשמלי לאורך גרדיאנט הטמפרטורה.
את הטמפרטורות ניתן למדוד בעזרת צמד תרמי אשר מודד את הפרש הפוטנציאל בין שני הצמתים, הפרופורציונלי להפרשי הטמפרטורה.
תופעה זו נכללת באפקט התרמו-אלקטרי.
אפקט סיבק הוא דוגמה קלאסית לכוח אלקטרו מניע (EMF) המייצר מתחים וזרמים חשמליים שניתן למדוד.