ג'לאל א-דין רומי
משורר פרסי בן המאה ה-13 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד רוּמי, הידוע בכינויו רוּמי (בפרסית: مولانا جلال الدین محمد رومی), שנקרא גם מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד בלח'י (محمد بلخى), ובטורקית: מולאנא ג'לאל א-דין מחמט רוּמי (Mevlânâ Celâleddin Mehmed Rumi) (30 בספטמבר 1207 – 17 בדצמבר 1273), היה משורר, משפטן, מלומד מוסלמי סוני, תאולוג פרסי, קדוש ומיסטיקן סופי בן המאה ה-13.[1]
לידה |
30 בספטמבר 1207 Vakhsh, האימפריה הח'ווארזמית |
---|---|
פטירה |
17 בדצמבר 1273 (בגיל 66) קוניה, סולטנות רום |
מקום קבורה | מוזיאון מוולאנא |
השקפה דתית | אסלאם, סופיות |
בן או בת זוג | גווהר ח'אתון |
מספר צאצאים | 4 |
רוּמי הטיף באמצעות שיריו המלאים חמימות, אהבה, חושניות ותשוקה רוחנית מיסטית לשלמות האל, ליופיו ועוצמתו, והקנה חיבור בין הבנה אוניברסלית של הרוחניות לבין ההיבטים האישיים והאינטימיים של האהבה. על ידי כך, קישר רומי בין היסודות ההלכתיים המוסלמים לבין מה שנתפש עבורו הממד האינהרנטי והמהותי – המיסטיקה האסלאמית.[2][3]
ג'לאל א-דין רומי היה שנים רבות אהוב וידוע במיוחד בקרב קוראי שירה פרסית בעולם המזרחי, מטורקיה, דרך איראן ועד צפון הודו. ב-20 השנים האחרונות בעקבות מסת תרגומים חדשים לשיריו, הוא התפרסם גם בארצות מערביות רבות והוכתר כמשורר הנמכר ביותר בארצות הברית.[2]
רומי חיבר את עבודותיו בעיקר בפרסית, שהייתה שפת האם שלו, אולם הוא העלה על הכתב שירים גם בטורקית, בערבית וביוונית.[4] כאחד המשוררים הגדולים בעולם, רומי ניחן בכישרון יוצא דופן המתבטא ביצירתיות, עומק מחשבה, כתיבה חדשנית, ידע נרחב בשפה הפרסית ונחשב לגדול המיסטיקה האסלאמית.[5] ספר השירה שכתב בעל ששת הכרכים, ה"מת'נווי", מוערך כאחד הספרים המופלאים ומעוררי ההשראה בספרות הפרסית ולעיתים גם נחשב ל"קוראן של הפרסים".[6]