ג'סינדה ארדרן
ראש ממשלת ניו זילנד ה- 40 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'סינדה קייט לורל ארדרן (באנגלית: Jacinda Kate Laurell Ardern; נולדה ב-26 ביולי 1980) היא מדינאית ניו זילנדית,[1] לשעבר ראש ממשלת ניו זילנד מטעם מפלגת הלייבור (26 באוקטובר 2017[2] – 25 בינואר 2023). נבחרה לראשונה לפרלמנט בבחירות 2008, והחל מ-1 באוגוסט 2017 כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה.[3] .החלה לכהן בתפקיד ראש ממשלת ניו זילנד ב-26 באוקטובר 2017. היא נבחרה לכהונה שנייה ברוב של 49% באוקטובר 2020.[4] ב-19 בינואר 2023 הודיעה ארדרן כי תפרוש מראשות הממשלה והנהגת מפלגת הלייבור עד 7 בפברואר.
ארדרן, 2020 | |||||
לידה |
26 ביולי 1980 (בת 43) המילטון, ניו זילנד | ||||
---|---|---|---|---|---|
שם לידה | Jacinda Kate Laurell Ardern | ||||
מדינה | ניו זילנד ניו זילנד | ||||
השכלה | |||||
מפלגה | מפלגת הלייבור של ניו זילנד | ||||
בן זוג | קלארק גייפורד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
ארדרן הפכה למנהיגת האופוזיציה כשאנדרו ליטל התפטר מראשות מפלגת הלייבור, לאחר ירידה משמעותית בפופולריות של המפלגה.[5] תחת מנהיגותה הלייבור הצליחה להגיע להישג משמעותי לראשונה מזה עשור ולסיים במקום השני בבחירות הכלליות בשנת 2017, עם 46 מושבים, כשהמפלגה הלאומית עם 56 מושבים.[6] ראש הממשלה המכהן, ביל אינגליש, התקשה בהרכבת הממשלה ולאחר שיו"ר מפלגת "ניו זילנד תחילה", וינסטון פיטרס, הכריז שיחבור למפלגת הלייבור ובכך הוכרז שארדרן תמונה לראש ממשלת ניו זילנד הבאה.
בחמשת שנות כהונתה ממשלתה התמודדה עם אתגרים ממשבר הדיור בניו זילנד, עוני ואי שוויון חברתי. במרץ 2019, לאחר הירי במסגד בקרייסטצ'רץ', הגיבה ארדרן בקידום מהיר של חוקי נשק נוקשים וזכתה להכרה רחבה שלה.[7]במהלך שנת 2020 היא הובילה את תגובתה של ניו זילנד למגפת COVID-19, שבתחילה זכתה לשבחים על היותה של ניו זילנד אחת ממדינות המערב הבודדות שהצליחו להכיל את הנגיף, אך בהמשך עם הגעת זנים מדבקים יותר כמו דלתא ואומיקרון נדרשה לשנות את המודל ונתקלה בביקורת[8]. ארדרן הטתה את מפלגת הלייבור למרכז לקראת הבחירות הכלליות באוקטובר 2020 והבטיחה לקצץ בהוצאות במהלך השפעת המיתון של מגפת הקורונה. היא הובילה את מפלגת הלייבור לניצחון והשיגה רוב כולל של 65 מושבים בפרלמנט, הפעם הראשונה שבה הוקמה ממשלת רוב מאז הנהגת שיטת ייצוג יחסי ב-1996. בינואר 2023 התפטרה כשהיא תולה את החלטתה באובדן יכולתה ברמה האישית להמשיך לתמרן בין היותה אם לתינוקת וכהונתה כראשת ממשלה.