ג'ק סווינג חדש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ק סווינג חדש או סווינגביט[1] הוא ז'אנר מיזוג שהפיץ טדי ריילי והפך למאוד פופולרי בשנות השמונים המאוחרות עד לאמצע שנות התשעים. השפעתו, ביחד עם ההיפ הופ, חילחלה לתרבות הפופ והפכה לצליל המוחלט של סצנת המועדונים השחורה שהומצאה בניו יורק. הסגנון, משלב את המקצב, דגימות וטכניקות הפקה של היפ הופ ודאנס-פופ ביחד עם הקול העכשווי העירוני של הרית'ם אנד בלוז. הקול של הג'ק סווינג החדש בא מתוך מקצב נענוע של ההיפ הופ שנוצר על ידי מכונת תופים ודגימות חומרה, שהיו פופולריים במהלך תור הזהב של ההיפ הופ, עם שירת רית'ם אנד בלוז בסגנון עכשווי.
עובדות מהירות מקורות סגנוניים, מקורות תרבותיים ...
מקורות סגנוניים | דאנס-פופ, האוס, פאנק, רית'ם אנד בלוז, סווינג, היפ הופ, נשמה |
---|---|
מקורות תרבותיים | סוף שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים |
כלים | סינתיסייזרים, קלידים, מכונת תופים |
פופולריות מיינסטרים | סוף שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים |
סגירה
את המונח ג'ק סווינג חדש טבע הסופר ויוצר הסרטים בארי מייקל קופר בכתבת שער שהתפרסמה ב"וויליג' וויס".[2]