גאוות היאנקים
סרט משנת 1942 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאוות היאנקים (באנגלית: The Pride of the Yankees) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1942 בבימוי של סם ווד ובהפקתו של סמואל גולדווין עם גרי קופר ותרזה רייט בתפקידים הראשיים.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | "לו גריג: גאוות היאנקים" של פול גאליקו |
---|---|
בימוי | סם ווד |
הופק בידי | סמואל גולדווין |
תסריט | ג'ו סוורלינג, פול גאליקו, הרמן מנקיביץ', קייסי רובינסון |
עריכה | דניאל מנדל |
שחקנים ראשיים |
גרי קופר תרזה רייט וולטר ברנן בייב רות' |
מוזיקה | ליי הרלינג |
צילום | רודולף מטה |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סמואל גולדווין הפקות |
חברה מפיצה | RKO |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 14 ביוני 1942 |
משך הקרנה | 128 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט ביוגרפי |
הכנסות | 2,450,000$ |
הכנסות באתר מוג'ו | prideoftheyankees |
פרסים | פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר (דניאל מנדל) |
דף הסרט ב־IMDb | |
התסריט מבוסס על הספר לו גריג: גאוות היאנקים של פול גאליקו ומספר את סיפור חייו של שחקן הבייסבול האגדי לו גריג מקבוצת ניו יורק יאנקיז שנפטר ממחלת ALS (שנקראת על שמו) בגיל 37, שנה לפני יציאת הסרט לאקרנים.
שחקני הקבוצה ששיחקו עם לו גריג משחקים בסרט בתפקיד עצמם ובראשם בייב רות' שהיה בתחילה המנטור של גריג בקבוצה.
הסרט מתרכז יותר ביחסיו של גריג עם אימו השתלטנית ואשתו אלינור ופחות על הקריירה הספורטיבית שלו.
הסרט זכה בפרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר והיה מועמד ל-11 פרסי אוסקר. - שחקן ראשי (גרי קופר), שחקנית ראשית (תרזה רייט), עיצוב אמנותי, צילום, תסריט מעובד, מוזיקה, אפקטים מיוחדים ועוד.
שיא הסרט הוא נאום הפרידה של גריג ב-4 ביולי 1939 ביאנקי סטדיום. המשפט האחרון בנאום זה הפך לסמל: "היום, אני מחשיב את עצמי לאדם המאושר בתבל". המשפט נבחר במקום ה-38 במאה שנים... מאה ציטוטים של מכון הסרטים האמריקאי.
לו גריג בגילומו של גרי קופר נבחר במקום ה-25 במאה שנים... מאה גיבורים ונבלים.
בתחילת הסרט מוקרנות מילותיו של דמון ראניון המשבח את לו גריג שמלחמתו במחלה הייתה אמיצה כמו מלחמת חיילים בשדות הקרב.