שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

גבריאל בוריץ'

פוליטיקאי צ'יליאני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבריאל בוריץ'
Remove ads

גבריאל בוריץ' פונטספרדית: Gabriel Boric Font; נולד ב-1 בפברואר 1986) הוא פוליטיקאי צ'יליאני ונשיא צ'ילה.

עובדות מהירות לידה, שם מלא ...

בוריץ' הוא הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה של צ'ילה והשני הצעיר ביותר בעולם,[1] וכמו כן לנשיא שנבחר עם מספר הקולות הגבוה ביותר בהיסטוריה של צ'ילה.[2][3]

Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

גבריאל בוריץ' נולד בפונטה ארנס בשנת 1986. הוא בנם של לואיס בוריץ', מהנדס כימי ממוצא קרואטי שעבד למעלה ב-40 שנה ב-Empresa Nacional del Petróleo (חברת הנפט הלאומית של צ'ילה),[4] ומריה סולדד פונט אגילרה, ממוצא קטלאני.[5][6]

בוריץ' למד בבית הספר הבריטי בעיר הולדתו.[7][8] בשנת 2004 עבר לסנטיאגו כדי ללמוד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת צ'ילה.[9]

פוליטיקה סטודנטיאלית

בשנית 1999 ו-2000, השתתף בוריץ' בהקמה מחדש של פדרציית תלמידי בתי הספר התיכוניים בפונטה ארנס.[10] בזמן לימודיו באוניברסיטה הוא הצטרף למפלגת השמאל האוטונומי (Izquierda Autónoma). בנוסף, הוא היה יועץ של אגודת הסטודנטים של המחלקה למשפטים בשנת 2008, והפך לנשיאה ב-2009, כאשר הוביל מחאה בת 44 ימים נגד הדיקן.[11] הוא גם ייצג סטודנטים בסנאט של האוניברסיטה (גוף רגולטרי באוניברסיטת צ'ילה שמורכב מנציגי הסטודנטים והסגל האקדמי) משנת 2010 עד 2012.[12]

בוריץ' היה מועמד להנהגת פדרציית הסטודנטים של אוניברסיטת צ'ילה (FECH) בבחירות של דצמבר 2011. הוא ניצח בבחירות ונבחר לנשיא עם 30.52% מהקולות, כשהוא גובר על הנשיאה המכהנת, קמילה ואייחו, שהתמודדה מטעם המפלגה הקומוניסטית.[13]

בתקופת כהונתו התמודד בוריץ' עם החלק השני של מחאות הסטודנטים, והפך לאחד הדוברים הראשיים של ה-FECH.[14] ב-2012 הוא נכלל ברשימת 100 המנהיגים הצעירים של צ'ילה, שפורסמה על ידי המגזין "El Mercurio".[15]

חבר בית הנבחרים (2014–2022)

ב-2013 התמודד בוריץ' כמועמד עצמאי בבחירות לבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס הלאומי של צ'ילה, לייצג את מחוז הבחירה 60 (כיום מחוז 28), הכולל את מחוז מגאיאנס ואנטארקטיקה צ'ילנה בדרום צ'ילה בו שוכנת פונטה ארנס. בוריץ' נבחר עם 15,418 קולות (26.18%), המספר הגבוה ביותר שקיבל מועמד באזור.[16][17] התקשורת הדגישה את העובדה שבוריץ' נבחר כמועמד עצמאי,[18] ובכך פרץ בהצלחה את הפוליטיקה הדו-מפלגתית של צ'ילה.[19][20][21][22]

בוריץ' הושבע כחבר בית הנבחרים ב-11 במרץ 2014.[10] במהלך כהונתו הראשונה ישב בוריץ' בוועדה לזכויות אדם ולעמים הילידיים, בוועדה לאזורי קצה ולאנטארקטיקה צ'ילנה ובוועדת העבודה והביטוח הלאומי.[10]

בשנת 2017, נבחר בוריץ' בשנית כחבר בית הנבחרים מטעם אזור מגאיאנס עם 18,626 קולות (32.82%),[23] שהיה מספר הקולות השני בגובהו במדינה באותו זמן.[10] הוא ישב בוועדה לאזורי קצה ולאנטארקטיקה צ'ילנה ובוועדת חוקה, חקיקה, צדק ורגולציה.[10]

הבחירות לנשיאות 2021

בוריץ' היה מועמד בבחירות לנשיאות צ'ילה ב-2021. ב-18 ביולי 2021, ניצח בוריץ' בבחירות המקדימות של ברית Apruebo Dignidad, קואליציה של מפלגות שמאל שהוקמה לרגל הבחירות, עם 60% מהקולות.[24] הוא הגיע למקום השני בסיבוב הראשון וב-19 בדצמבר 2021 ניצח בוריץ' את מועמד הימין חוסה אנטוניו קאסט בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות עם 55.85% מהקולות.[2] הושבע כנשיא צ'ילה ב-11 במרץ 2022.[3]

בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.[25]

הוא נחשב לאנטי ישראלי, ובספטמבר 2022 אף סירב לקבל את כתב האמנה משגריר ישראל בצ'ילה גיל ארציאלי[26]. במהלך מלחמת חרבות ברזל מתח ביקורת חריפה על פעולות ישראל במלחמה. ובנובמבר 2023 החזיר את שגריר ישראל בצ'ילה לישראל במחאה על פעילות צה"ל בעזה. ביוני 2024 הודיע כי צ'ילה תצטרף לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין בהאג בגין רצח עם ברצועת עזה[27]. כשנה לאחר מכן ביוני 2025 האשים את ישראל בטיהור אתני, והכריז על אמברגו נשק ואיסור על ייבוא סחורות מיהודה ושומרון[28].

הוא אינו יתמודד בבחירות לנשיאות צ'ילה ב-2025, מכיוון שלפי חוקת המדינה נשיא המדינה מוגבל לקדנציה אחת של 4 שנים. מי שצפוייה להחליפו כמועמדת השמאל היא ז'אנט חארה.

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל בוריץ' בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads