גדר הצפון
גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גֶדר הצפון הייתה גדר תיל מבוצרת שהוקמה בשנת 1938 על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בידי פועלים יהודים, עובדי חברת "סולל בונה", והאחראי לביטחונם היה יהושע אשל. בכל בניית קטע בגדר בנו העובדים מאהל מגורים, ועם סיום בנייתו העתיקו את המאהל למקום הבא. הקשיים בנושא השמירה הובילו לאחר זמן קצר לפנייה ליוסף הכט, שב-1931 סיים את תפקידו כ"מפקד הארצי הראשון של ההגנה". יוסף היה ידוע בכישוריו לפקד ולהניע אנשים, לכן התבקש להצטרף לפיקוד על השמירה, והיה מעורב יחד עם הבריטים בתהליכי הבנייה. לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ובהמשך ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר.
על מידת הצלחת הגדר בדיכוי המרד הערבי ניטש ויכוח. רבים סבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה של כ-400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתחו, היווה אתגר קשה לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגוֹדְרִים, שהוטלה גם היא על היישוב העברי, הייתה כשלעצמה מבצע צבאי מורכב; בהפעלתו צברה "ההגנה" ניסיון וידע שלימים שימש אותה היטב. הקמת הגדר הייתה אחד ממבצעי התיישבות והביטחון הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. מסכם דוד הכהן בספר זיכרונותיו:
"צר המקום מלספר את פרָטי מבצע הקמת הגדר. מבצע מדיני וביטחוני שלא היה דוגמתו באותם ימים... העלילה שבמבצע הייתה העיקר: עליית אלף איש לגבול הצפוני, ההררי, הבלתי־נודע, הסבוך בצמחִיה פראית של שיחים דוקרניים, ללא יִשוב יהודי באזור כולו, ללא ודאות היכן בעצם הגבול. הייתה זו אֵפּוֹפיה על כל פרטיה"
— דוד הכהן, עת לסַפֵּר, תל אביב, תשל"ד, 69–70
הגדר פורקה בין 1942 ל־1946, וכיום אין לה כל זכר. לאורך כביש הצפון ישנם מבנים ואתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה.