דיוקלטיאנוס
קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305. דיוקלטיאנוס הוא דמות היסטורית ייחודית, ושלטונו שינה את מהלך ההיסטוריה של האימפריה הרומית, בהביאו לגמר של משבר המאה השלישית. במהלך חמישים שנות המשבר, התחלפו באימפריה הרומית כעשרים וחמישה קיסרים, והיא הייתה נתונה למלחמות אזרחים, פלישות של אויבים ומשברים כלכליים. דיוקלטיאנוס הביא את האימפריה אל יציבות שלטונית.[1] מדע ההיסטוריה לא האיר פנים לדיוקלטיאנוס, והוא נשפט לעיתים קרובות לשבט ולא לחסד. ההיסטוריון הבריטי בר הסמכה אדוארד גיבון לתולדות האימפריה הרומית כתב על דיוקלטיאנוס[2]:
לידה |
22 בדצמבר 242 עד ל-245 סלונה (אנ'), האימפריה הרומית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
3 בדצמבר 311 או 3 בדצמבר 312 ספלטום, האימפריה הרומית | ||||
שם מלא | גאיוס אורליוס ולריוס דיוקלטיאנוס | ||||
שם לידה | Gaius Valerius Diocles | ||||
מדינה | רומא העתיקה | ||||
מקום קבורה | קתדרלת דומניוס הקדוש | ||||
בן או בת זוג | פריסקה | ||||
| |||||
”יכולותיו היו מועילות יותר מנהדרות, מחשבה נמרצת שהשתפרה על ידי ניסיון ולימוד של האנושות, מיומנות שיושמה בעסקים, תערובת מאוזנת של ליברליות וחסכנות ושל חומרה ומתינות, יכולת להיות מזוהה כחלק מהצבא, דבקות במטרה והיכולת לשנות את האמצעים ומעל הכל האומנות של רתימת רצונותיו ורצונות אחרים לאינטרס של שאיפותיו וצביעת האמביציות שלו כצרכי הציבור”[hebrew 1]
תקופת שלטונו סימנה את סופה של תקופת הפרינקיפאט שתחילתה בשלטונו של אוקטביאנוס קיסר אוגוסטוס, ואת התחלת תקופת הדומינאט שבה הרפורמות שיזם דיוקלטיאנוס הביאו לשינוי מהותי בכל מערכות השלטון הרומאיות.[3] דיוקלטיאנוס הגה, יישם ועמד בראש שיטת חלוקת שלטון הידועה בשם טטררכיה לפיה התחלק עומס השלטון בין ארבעה שליטים, שניים מהם בדרגת אוגוסטוס ושני שליטים הכפופים להם בדרגת קיסר. על פי שיטה זו, השליטים נבחרו לתפקידם ופרשו ממנו מרצונם. כך היה דיוקלטיאנוס לשליט הרומאי הראשון והיחיד שפרש מכס המלכות מרצונו. השיטה שאמורה היה למנוע זעזועים התפרקה הלכה למעשה משעזב דיוקלטיאנוס את מושכות השלטון. מאידך, הסדר זה ו-21 שנות שלטונו של דיוקלטיאנוס הבטיחו את המשך קיום האימפריה הרומית לדורות הבאים.[4]
דיוקלטיאנוס חילק את האימפריה הרומית לדיוקסיות ולפרובינקיות חדשות והקים מנגנון שלטוני לניהול כל אחת מיחידות אלו. מנגנון בירוקרטי זה היה הגדול ביותר בתולדות הקיסרות. רפורמה נוספת הייתה במערכת גביית המיסים והמערכת המוניטרית וכן רפורמה רחבת היקף בצבא הרומאי, שכללה שינויים מבניים ביחידות הצבא ומערך הגיוס. דיוקלטיאנוס ביסס את הגנת האימפריה על מערכת מורכבת של מבצרי גבול, ערים מבוצרות על גבולות האימפריה, ורשת דרכים שאיפשרה ניידות כוחות. לא כל הרפורמות שעליהן הכריז הוכתרו בהצלחה. הרפורמה לקביעת מחירים לסחורות ומוצרים נכשלה וסימנה את גבולות הכוח של שלטון מרכזי מול כוחות השוק, ורדיפתו חסרת הפשרות את הנצרות נכשלה משתהליכים ונסיבות ייחודיים שינו את מהלך ההיסטוריה.