אברהם ישעיהו קרליץ
בעל החזון אי"ש. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון ה'תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון ה'תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על-שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בישראל.[1]
המונח "החזון איש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חזון איש (פירושונים).
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
7 בנובמבר 1878 י"א בחשוון ה'תרל"ט רוסיה רומנוב קוסובה, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) |
---|---|
פטירה |
24 באוקטובר 1953 (בגיל 74) ט"ו בחשוון ה'תשי"ד ישראל בני ברק, ישראל |
כינוי | חזון איש |
מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת |
תאריך עלייה | 10 ביולי 1933 |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | ליטא ההיסטורית (רוסיה, פולין; באזור בלארוס וליטא של ימינו), המנדט הבריטי על ארץ ישראל /מדינת ישראל |
תקופת הפעילות | 1911–1953 (כ־42 שנים) |
השתייכות | יהדות-חרדית-ליטאית |
תחומי עיסוק | הלכה, גמרא |
רבותיו | אביו הרב שמריהו יוסף קרליץ, הרב משה טוביה |
תלמידיו | הרב חיים שאול גריינימן, הרב גדליה נדל, הרב חיים קנייבסקי, הרב יהודה בויאר, הרב נסים קרליץ ואחרים |
חיבוריו | ספרי "חזון איש", "אמונה וביטחון", "אגרות חזון איש" |
בת זוג | (בתיה באשה קרליטיץ (לבית ביי) |
אב | שמריהו יוסף קרליץ |
סגירה
החזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, אם כי יצירתו התורנית נלמדת ומצוטטת רבות, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.