היסטוריה שבעל-פה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה שבעל-פה (באנגלית: Oral History, ואף לעיתים בעברית: היסטוריה אוראלית) היא שיטה של מחקר היסטורי, המבוסס על איסוף מידע מפי עדים. מידע המועבר בדרך כלל מדור לדור בעל פה וללא תיעוד כתוב.
שיטה זו נפוצה במיוחד לחקר תולדות הפולקלור והיסטוריה המקומית, אולם נמצאת בשימוש אף בשטחים אחרים שבהם גביית עדות מפי אדם שנכח באירועים היסטוריים, עשויה להפיק מידע שלא ניתן למוצאו בתיעוד כתוב.