היסטוריה של המדע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו[2], ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו. העיסוק בהיסטוריה של המדע כולל נושאים כהגדרת המדע ובהתהוותו, ומבקש לבחון ולזהות דפוסים ומגמות ביצירה ובעשייה המדעית. שני תחומים המשיקים להיסטוריה של המדע, הם הפילוסופיה של המדע והסוציולוגיה של המדע – המתמקדות בשיטות ומתודות המדעיות, בהתפתחותן של התאוריות המדעיות, בבחינת המרכיב האנושי בתהליך המדעי, וביצירתו של הידע המדעי.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קטעים רחבים ללא ביסוס או מנוסחים באופן החלטי ללא ציון היבטים נוספים. | |
מאז שנות ה־60, המגמה השכיחה במחקר הסוציולוגי וההיסטורי של המדע הייתה להדגיש את הפרספקטיבה האנושית של הידע המדעי, והיכולת להגיע לאובייקטיביות מדעית[דרוש מקור]. שלושה פילוסופים שהגותם משקפת את הקטבים העיקריים בדיון זה הם: קרל פופר, שטען כי הידע המדעי הוא פרוגרסיבי ומצטבר נדבך על נדבך; תומאס קון, שטען כי הידע המדעי משתנה על ידי "שינוי פרדיגמות" המובילות למהפכה מדעית, ומכאן הפרדיגמה החדשה יוצרת עולם חדש. לפיכך לדידו של קון, המדע אינו מתקדם באופן פרוגרסיבי דווקא, אלא בהתפתחות מפתיעה וחסרת תקדים כאשר אמת הבוחן להתקדמות זו היא סוציולוגית, דהיינו הכרה ולגיטימציה של הקהילה המדעית בתיאוריה החדשה; ופול פייראבנד, אשר טען כי הידע המדעי אינו מצטבר או פרוגרסיבי, ולכן גם אין צורה ברורה להבדיל בין מדע לבין מה שאינו מדע. מאז פרסום ספרו של קון, "המבנה של מהפכות מדעיות" ב־1962 אשר עוסק בהיסטוריה של המדעים המדויקים, החל דיון רב בקהילה האקדמית לגבי המשמעות והאובייקטיביות של המדע, ומקומו של המדען כסובייקט שאינו נטול ערכים בהתבוננותו בעולם - 'בזירת ההתרחשות'. פעמים רבות, אם כי לא תמיד, עימות על האמת של המדע מתחלק למחנות של אנשי מדעי החברה, מדעי הרוח ואנשי המדעים המדויקים[דרוש מקור].