היסטוריה של רמת גן
סקירת ההיסטוריה של רמת גן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה של רמת גן כוללת את סיפור הקמתה של העיר רמת גן וכן עדויות וממצאים על התיישבות אנושית באזור בתקופות קדומות. בשטח העיר נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופת הנחושת והברונזה, אך בהמשך, בזמן השלטון הערבי בארץ ישראל הדלדלה אוכלוסיית האזור לתקופה ארוכה. בתחילת המאה ה-18 עובתה אוכלוסיית האזור שבין נחל הירקון לנחל אלכסנדר על ידי בני שבט אבו כישכ שהגיעו מסיני, ולאחר 1830 על ידי פלאחים מצרים וסודאנים שהביאו לארץ אבראהים פאשא ומוחמד עלי.
על אף הגידול באוכלוסייה, המקום שימש מקום מסתור לשודדי דרכים ונותר מסוכן עד לסוף המאה ה-18. ההצעה היהודית הראשונה ליישוב העיר נעשתה בסוף המאה ה-19, במכתבו של יהושע שטמפפר ליואל משה סלומון, לאחר הכישלון הראשון של ההתיישבות בפתח תקווה.
רעיון יסודה כעיר יהודית עלה בשנת 1914, כאשר קבוצה מתושבי אחוזת בית בהנהגתו של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, מייסדה של הגימנסיה הרצליה, החליטו להקים עיר כפרית בשם "עיר גנים" המבוססת על גישת עיר גנים ועבודה עברית אך קרם עור וגידים רק שנה לאחר כינונו של ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל באביב 1921. במהלך מלחמת העולם הראשונה, מנובמבר 1917 ועד ספטמבר 1918, הייתה עיר גנים חלק מקו החזית בין הכוחות העות'מאנים והבריטים - קצהו המערבי של קו שתי העוג'ות.
שמו של היישוב שונה מ"עיר גנים" ל"רמת גן". במרץ 1926 הוכר היישוב כמועצה מקומית על ידי הבריטים, ולאחר קום המדינה, בשנת 1950, הוכרה כעיר בישראל.