הפסוקית היוחננית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפסוקית היוחננית (בלטינית: Comma Johanneum) היא קטע קצר המופיע בחלק מהנוסחים בשפה הלטינית של איגרת יוחנן הראשונה, פרק ה' פסוקים ז'-ח': "בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה׃ וּשְׁלֹשָׁה הֵמָּה הַמְּעִידִים בָּאָרֶץ". הפסוקית היא ההתייחסות הישירה ביותר הקיימת לתורת השילוש הקדוש בכל הברית החדשה, אך איננה מופיעה כלל בכתבי-היד היווניים המקוריים של הטקסט ולא בתרגומים עתיקים לשפות אחרות שאינן לטינית. לפי הקונצנזוס המחקרי בביקורת המקרא, מקור המילים הוא בפירוש או הגהה חיצוניים, והן הוספו כטעות סופר או כזיוף מכוון, לא לפני סוף המאה הרביעית וכנראה במאה השביעית. לאחר שארסמוס מרוטרדם גילה את העדר הפסוקית ולא הכליל אותה במהדורת הברית החדשה שלו משנת 1516, התעוררה מחלוקת עזה באירופה הנוצרית בין מקבלי אמיתותה לשולליה, שנמשכה מאות שנים. כיום אפילו הכנסייה הקתולית בחרה להשמיט אותה ממהדורת הביבליה שלה, אם כי פרוטסטנטים קיצוניים ממשיכים לטעון בעדה.