האימפריה הרומית המערבית
החלק המערבי של האימפריה הרומית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האימפריה הרומית המערבית (בלטינית: Imperium Romanum Pars Occidentalis או Pars Occidentis) הוא השם המקובל בין ההיסטוריונים לכינוי הגוף המדיני, אשר השתרע על חלקיה המערביים של האימפריה הרומית. בירותיה המרכזיות של קיסרות זו היו תחילה מדיולאנום (מילאנו של ימינו) (402-268) ולאחר מכן מוקד ישות זו עבר לרוונה, תוך שרומא משמרת לפחות מבחינה רשמית ובמיוחד בהתחלה את מעמדה כבירת האימפריה בכללותה, חרף נדידת מוסדותיה העיקריים לקונסטנטינופול.
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | אוטוקרטיה | ||
שפה נפוצה | לטינית | ||
עיר בירה |
מדיולאנום (395-402) רוונה (402-455,473-476) רומא (455-473) ספליט (475-480) | ||
רשות מחוקקת | הסנאט של האימפריה הרומית | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה, אפריקה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך הקמה | 17 בינואר 395 | ||
פירוק | |||
תאריך פירוק | 25 באפריל 480 | ||
ישות קודמת | האימפריה הרומית | ||
ישות יורשת |
האימפריה הביזנטית ממלכת איטליה הממלכה הוויזיגותית ממלכת בנדל האימפריה הפרנקית ממלכת סואבי הממלכה הבורגונדית ממלכת סואסון הממלכה המאורו-רומית אלאמניה ארמוריקה בריטניה תת-רומית | ||
שליטים בולטים |
פלביוס אוגוסטוס הונוריוס (395-423) ולנטיניאנוס השלישי (424 - 455) מיוריאנוס (457 - 461) יוליוס נפוס (474-480) רומולוס אוגוסטולוס (475-476) | ||
שטח בעבר | 2,000,000 קמ"ר (נכון ל־395) | ||
דמוגרפיה | |||
דת | נצרות ופוליתאיזם | ||
כלכלה | |||
מטבע | מטבע רומי | ||
שונות | |||
האימפריה הרומית המערבית התקיימה החל משנת 284, תאריך יסוד הטטררכיה בידי דיוקלטיאנוס.[1] בשנת 395, האימפריה הרומית התפצלה סופית לשני חלקים, וזאת בשנת מותו של הקיסר תאודוסיוס הראשון אשר הוריש את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול. האימפריה הרומית המערבית התקיימה לסירוגין עד שנת 476, שנת הדחתו של הקיסר רומולוס אוגוסטולוס על ידי אודואקר. מפאת היותו ברברי במוצאו, הוא נדרש להישבע אמונים לזנון, קיסר האימפריה הרומית המזרחית.
אף כי יוסטיניאנוס הראשון ניסה לכונן מחדש את האימפריה הרומית, וסיפח חלק משטחי האימפריה הרומית המערבית[2] זאת נותרה במעמדה הנכשל עד לזמנו של קרל הגדול (800). במילים אחרות, עד אז האימפריה הרומית המזרחית - היא האימפריה הביזנטית - הייתה ליורשתה הבלעדית של הקיסרות הרומית.[3]
שנת 476 היא התאריך המקובל בקרב ההיסטוריוגרפיה המודרנית לסופה של הקיסרות הרומית המערבית. ולתחילת ההסדרים המדיניים המאפיינים את תקופת ימי הביניים.[4]