השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השמדת צוענים במלחמת העולם השנייה (ברומאני: פוראימוס, Porajmos, "הטריפה") הייתה חלק מרדיפת הצוענים על ידי גרמניה הנאצית. מעשי רצח העם שבוצע בצוענים, נעשו בד בבד עם השמדת היהודים בשואה. מדיניות הנאצים כלפי אוכלוסיית בני הרומה והסינטי (הצוענים) באירופה לא הייתה אחידה וקוהרנטית, ובמהלך מלחמת העולם השנייה נטבחו מאות אלפי צוענים. מספרם המדויק של הצוענים שהושמדו אינו ידוע, מכיוון שקהילות הצוענים היו מאורגנות פחות ובחלק מהמקרים חסר רישום אוכלוסין מסודר לגביהן. לפי תורת הגזע הנאצית הצוענים היו בני הגזע הארי, לכן לא נרדפו בגלל טעמים גזעניים, אך נרדפו בגלל היותם יסודות "אנטי חברתיים", במיוחד הצוענים הנוודים, לפי דעת השלטונות הנאציים.
מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי מספר הקרבנות נע בין 220,000 לחצי מיליון צוענים שנרצחו והוצאו להורג ללא משפט במחנות הריכוז, מחנות השמדה, ועל ידי האיינזצגרופן.[1] מספר זה הוא בין רבע למחצית ממספר הצוענים שחיו אז באירופה, שנאמד בפחות ממיליון. מחקרים מאוחרים יותר, שצוטטו בידי החוקר הצועני איאן הנקוק (אנ'), טוענים כי מיליון וחצי נרצחו מתוך אוכלוסייה בת כשני מיליון צוענים באירופה.
השמדת הצוענים נקראת בלשון רומאני (צוענית) פּוֹרָאימוֹס (טרִיפה או חורבן; מונח שטבע איאן האנקוק[2]) או סָאמוּדָרִיפֶּן (רצח המונים). בהשוואה למחקרים ההיסטוריים העוסקים בשואה, הוקדש מעט מאוד מחקר היסטורי בלעדי לרצח העם הצועני. אם כי בשנים האחרונות הולכים ומתפרסמים יותר ויותר מחקרים העוסקים בנושא זה.
יום הזיכרון להשמדת הצוענים מצוין בעולם מדי שנה ב-2 באוגוסט, היום שבו בשנת 1944, חוסל מחנה הצוענים באושוויץ, וכל יושביו נשלחו לתאי הגזים.