תקדים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים. העיקרון לפיו על בתי משפט לדבוק בתקדימים נקרא עֶקרון התקדים המחייב, או בלועזית stare decisis,[1] ביטוי לטיני שמשמעותו המילולית "לעמוד מאחורי דברים שהוחלטו".[2]
לתקדים חשיבות רבה בעיצוב הנורמות המשפטיות, משום שהוא מקנה תוכן לאמירות הכלליות שבחוק ובחקיקת המשנה. חשיבות מיוחדת נודעת לתקדים במשפט המקובל, שבו התקדים יוצר את הנורמה, ולא רק מקנה לה תוכן, עקב היעדרו של חוק סטטוטורי, כזה שאושר בפרלמנט.
מקובל להבחין בין שני סוגים של תקדימים:
- תקדים אנכי - החלטה של בית משפט גבוה מחייבת את בתי המשפט הנמוכים לו.
- תקדים אופקי - החלטה של בית משפט מסוים מחייבת או מנחה את בתי המשפט באותה הדרגה ומתחתיה.