וורן הרדינג
הנשיא ה-29 של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וורן גמליאל הרדינג (באנגלית: Warren Gamaliel Harding; 2 בנובמבר 1865 – 2 באוגוסט 1923) היה הנשיא ה-29 של ארצות הברית, החל מ-4 במרץ 1921 ועד מותו ב-1923. בזמן מותו נחשב לנשיא אהוד במיוחד, אולם חשיפת פרשיות שהתרחשו בממשלו, כמו פרשת ה"טיפוט דום", הורידו מהאהדה כלפיו, וכך גם חשיפה של רומן עם אחת המאהבות שלו, נאן בריטון. מעבר לפרשיות הנוגעות לו אישית, נשיאותו של הרדינג הייתה מוצלחת ועמדה בסימן שגשוג כלכלי יוצא דופן, קידום פשרות מול פועלים, כגון קביעת יום עבודה בן 8 שעות, קידום המודרניזציה הטכנולוגית וניסיון להביא להרגעת התסיסה האזרחית ששררה בעקבות השפעת הספרדית, הבהלה האדומה ואירועים נוספים.
וורן גמליאל הרדינג, 1920 | |||||||
לידה |
2 בנובמבר 1865 בלומינג גרוב (אנ'), אוהיו | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 באוגוסט 1923 (בגיל 57) סן פרנסיסקו, קליפורניה | ||||||
שם לידה | Warren Gamaliel Harding | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | קבר הרדינג, אוהיו | ||||||
השכלה | הקולג' המרכזי של אוהיו (1882) | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בת זוג | פלורנס הרדינג | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
הרדינג נולד בבלומינג גרוב שבאוהיו. הוא חי באוהיו כל חייו, מלבד בתקופות שבהן הקריירה הפוליטית שלו הכריחה אותו לעבור מקום. הוא התיישב במריון כשהיה בן עשרים, רכש עיתון קטן וכושל בשם "מריון דיילי סטאר" והפך אותו לבמה מצליחה לדעותיו הרפובליקניות. ב-1899, נבחר לסנאט של אוהיו, ולאחר ארבע שנים, נבחר לסגן מושל אוהיו ב-1903. הוא הובס בבחירות לתפקיד המושל ב-1910, אולם נבחר לסנאט של ארצות הברית ב-1914. הרדינג ניסה להיבחר למועמד הרפובליקני לנשיאות ב-1920, אך נחשב למועמד שלא יצליח. המועמדים המובילים, כמו הגנרל לאונרד ווד, לא הצליחו להשיג רוב, והוועידה הייתה חלוקה. התמיכה בהרדינג גברה בהדרגה עד שנבחר בסיבוב העשירי. הוא ניהל מסע בחירות ממרפסת ביתו, נשאר במריון ונתן לאנשים לבוא אליו. הוא ניצח בניצחון סוחף את המועמד הדמוקרטי, ג'יימס קוקס, והמועמד הסוציאליסטי, יוג'ין דבס, כשהוא מבטיח "חזרה לנורמליות" והופך בכך לסנאטור הראשון שנבחר לנשיאות.
הרדינג מינה כמה אישים נכבדים לתפקידים בכירים, כאנדרו ויליאם מלון לתפקיד מזכיר האוצר של ארצות הברית, הרברט הובר לתפקיד מזכיר המסחר, וצ'ארלס אוונס יוז לתפקיד מזכיר המדינה של ארצות הברית. בתחום מדיניות הפנים הצליח ממשל הרדינג להתעלות מעל השפל הכלכלי בשנת 1921 והביא לתחילת עשור של שגשוג כלכלי הנודע בכינוי "שנות העשרים הסוערות." הישג בולט במדיניות החוץ שלו היה כינוס הוועידה הימית בוושינגטון, שבה המעצמות הימיות הסכימו להגביל את הציים שלהם, הגבלה שנמשכה כעשור. שני חברים בממשלו של הרדינג הואשמו בשחיתות: מזכיר הפנים של ארצות הברית, אלברט פול, והתובע הכללי של ארצות הברית, הארי דוהרטי. חשיפת הפרשיות לא התרחשה עד לאחר מותו של הרדינג, וגם לא חשיפת פרשיות האהבים של הרדינג מחוץ לנישואיו, אולם שני הנושאים פגעו בו. הרדינג מת מהתקף לב לאחר שחלה בסן פרנסיסקו במהלך מסע נאומים. הוא הוחלף בידי סגנו, קלווין קולידג'. הרדינג היה תומך נלהב של התנועה הציונית ובמהלך כהונתו הכירה ארצות הברית בהצהרת בלפור ובזכות העם היהודי ל"בית לאומי" בארץ ישראל.