חוליו ארחנטינו רוקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַלֶחוֹ חֻולִיוֹ אַרְחֶנְטִינוֹ רוֹקַה פָּאס (בספרדית: Alejo Julio Argentino Roca Paz; 17 ביולי 1843–19 באוקטובר 1914) היה איש צבא, פוליטיקאי ומדינאי ארגנטינאי אשר כיהן בתור נשיא ארגנטינה בשתי קדנציות לא רצופות. הקדנציה הראשונה בין 1880–1886 והקדנציה השנייה בין 1898–1904.
חוליו ארחנטינו רוקה לובש את הסרט הנשיאותי, במהלך הקדנציה השנייה שלו (1898–1904). | |||||
לידה |
17 ביולי 1843 טוקומאן, הקונפדרציה הארגנטינאית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 באוקטובר 1914 (בגיל 71) בואנוס איירס, ארגנטינה | ||||
שם מלא | אַלֶחוֹ חֻולִיוֹ אַרְחֶנְטִינוֹ רוֹקַה פָּאס | ||||
מדינה | ארגנטינה ארגנטינה | ||||
מקום קבורה | בית הקברות רקולטה, בואנוס איירס | ||||
השכלה | Colegio del Uruguay (Concepción del Uruguay, Argentina) | ||||
מפלגה | המפלגה האוטונומית הלאומית | ||||
בת זוג | קלרה פונס | ||||
| |||||
| |||||
חתימה | |||||
ארחנטינו רוקה היה במקור איש צבא שהגיע לדרגת לוטננט גנרל. הוא היה בן למשפחה מסובסדת ומוערכת וראה שירות קרבי במהלך מלחמות האזרחים בארגנטינה ומלחמת הברית המשולשת נגד פרגוואי. לאחר שהנהיג את כוחות הצבא הפדרלי בהפלת מרד פנימי נגד הממשלה הפדרלית, קידם אותו הנשיא ניקולאס אבז'אנדה. לאחר המלחמה התמנה ארחנטינו רוקה לשר המלחמה הארגנטינאי והתמודד עם שאלת פטגוניה, שדנה ביחס הארגנטינאי לארץ מדרומה שחולקה בין שבטים אינדיאנים שונים. בכדי להכניע את שבטי הפמפס שתקפו התיישבויות ארגנטינאיות על הגבול, קידם ארחנטינו רוקה סדרת מבצעים צבאיים שנודעה בכינוי "כיבוש המדבר" והובילה להתפשטות צבאית ארגנטינאית עד לארץ האש מצפון לאנטארקטיקה אשר חולקה עם צ'ילה.
לאחר ניצחון בבחירות לנשיאות מונה ארחנטינו לנשיא ארגנטינה החדש ב-1880. נשיאותו של ארחנטינו רוקה עמדה בסימן תיעוש נרחב והגירה גדולה לארגנטינה. הוא העביר מספר גורמים שהיו בסמכות הכנסייה הקתולית לסמכות המדינה. ארחנטינו רוקה היה בעל תפקיד מרכזי בהסדר מערכת של אוליגרכיה שלטונית ששלטה בפוליטיקה הארגנטינאית. מחנה האוליגרכים נודע בכינוי 'דור שנות השמונים'. בהמשך נבחר רוקה לקדנציה נוספת בסיומה של המאה ה-19. לאורך הקדנציה השנייה לנשיאותו המשיך התיעוש הגואה והאוצר הלאומי עלה, אך כל זאת היה במקביל לעלייה בחוב הציבורי של ארגנטינה למשקיעות זרות.
לאחר נשיאותו כיהן במשך תקופה כשגריר מיוחד בברזיל. זמן קצר לאחר שובו לבואנוס איירס בסיום תפקידו הוא נפטר ב-1914.