חיסון דחף
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיסון דחף, מנת דחף, זריקת דחף או בּוּסְטֶר (מאנגלית: booster) הוא מנה חיסונית נוספת הניתנת למטופלים כעבור פרק זמן מסוים (שבועות, חודשים או שנים) לאחר ההתחסנות הראשונית. המנה הנוספת חושפת מחדש את מערכת החיסון של המטופלים לאנטיגן המחסן, במטרה להחזיר את רמת החיסון הגבוהה שאבדה במשך פרק הזמן שעבר מאז החיסון הראשוני. לדוגמה, בחיסון טטנוס מדובר בתקופה של 10 שנים, ואילו בשעלת נהוג בישראל לתת זריקת דחף בגיל 7–8. בחיסון נגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19) ניתן בכמה מדינות חיסון דחף חודשים מספר לאחר ההתחסנות הראשונית.
מטופלים שכבר יש להם רמה גבוהה של חיסון מפני האנטיגן ומקבלים בכל זאת מנת דחף, עלולים לפתח תגובת ארתוס (Arthus reaction), שהיא סוג של רגישות יתר מקומית. לעיתים קרובות מצב זה נפתר מעצמו תוך מספר ימים, אך ניתן להימנע ממנו כליל על ידי הגדלת משך הזמן בין החיסון הראשוני למתן חיסון הדחף.
חיסוני דחף גורמים לעיתים להופעת כאב מקומי באזור הדקירה, שעשוי להימשך כמה ימים.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
