חרם (נידוי הלכתי)
עונש הבא לידי ביטוי בהרחקת אדם מן הציבור / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור. התלמוד מבחין בין חרם לנידוי, וחרם הוא העונש החמור מביניהם, כיוון שבנוסח הטלת החרם מופיעה המילה "ארור". חרם מוטל כאמצעי אחרון: אדם שעובר על דבר איסור במזיד מנדים אותו מהציבור מיד, אם לא חזר בו מנדים אותו שנית, ואם לא חזר בו מחרימים אותו. החרם מוטל על ידי בית הדין בנוכחות מניין (עשרה אנשים), בטקס שכולל תקיעה בשופר והחזקת ספר תורה. בחרם משתמשים רק נגד חוטא ובמקרים נדירים ביותר. התרת החרם נעשית אף היא על ידי בית הדין המכריז "שרוי לך מותר לך".
אין לבלבל ערך זה, העוסק בהרחקת אנשים מהחברה, עם הערך "חרם (מתנות כהונה)", העוסק בהחרמת חפצים ונתינתם לכהן.