טומאת נבלה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טומאת נבלה היא טומאה החלה על פגר של בהמה או חיה – ממין טהור או טמא (מותרת או אסורה לאכילה). בעל חיים המותר לאכילה שנשחט כהלכה אינו טמא בטומאה זו, אף אם נמצא טרפה לאחר השחיטה. דיני טומאה זו אינה נוהגים למעשה בימינו, באופן דומה לרוב דיני טומאה וטהרה. טומאה זו לא קיימת על עופות, אך ישנה טומאה דומה באכילה של נבלת עוף טהור.
פגר המטמא טומאת נבלה נחשב לאב הטומאה, וכזית ממנו מטמא אדם, כלים ומאכלים הנוגעים בו או כלי חרס שכזית מהנבלה נמצאת באווירו, להיות ראשון לטומאה. אדם הנושא כזית מהנבלה מטמא גם את בגדיו אותם הוא לובש בעת נשיאת הנבלה, או כלים בהם הוא נוגע בשעת הנשיאה (למעט כלי חרס שאינם נטמאים במגע ישיר). אדם הנוגע בנבלה (ואינו נושאה) אינו מטמא את בגדיו בהם הוא לבוש בשעת הנגיעה, או את הכלים בהם הוא נוגע תוך כדי המגע בנבלה.