יוחנן המטביל
מטיף בברית החדשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה. לפי המסופר, היה יהודי בן תקופת בית שני, מורה רוחני, קרוב משפחתו של ישו. הוא מתואר כמבשר בואו של ישו וכמטבילו, ומכאן כינויו. במאות הראשונות לספירה היו כתות שהאמינו ביוחנן ולא בישו. אחת מהן ששרדה עד ימינו היא כת המנדאים שהיגרה לדרום עיראק.
עובדות מהירות לידה, הוצאה להורג ...
יוחנן, באיקונין ביזנטי מהמאה ה-6 | |
לידה |
בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס עין כרם, האימפריה הרומית |
---|---|
הוצאה להורג |
30 לערך מכוור, האימפריה הרומית |
קדוש עבור | כל הכנסיות |
חג | 24 ביוני (לידה), 29 באוגוסט (הוצאה להורג), 7 בינואר (נצרות אורתודוקסית) |
תכונות | צלב, שה, בגד מעור גמל |
פטרון של | ההוספיטלרים, פירנצה, ירדן, ניופאונדלנד ולברדור, ג'נובה, פוארטו ריקו ועוד |
סגירה