ישראלים זוכי מדליות אולימפיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר שלא זכתה במדליה אולימפית (אנ') בארבעת העשורים הראשונים, מאז אולימפיאדת ברצלונה (1992) ועד אולימפיאדת טוקיו (2020), זכתה ישראל ב-13 מדליות, כאשר באולימפיאדת לונדון (2012) היא לא זכתה באף מדליה.
הישגי השיא של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים הם זכייה בשלוש מדליות זהב, הראשונה של גל פרידמן בגלישת רוח על גלשן מסוג "מיסטרל" באולימפיאדת אתונה (2004), השנייה של ארטיום דולגופיאט בהתעמלות מכשירים בתרגילי קרקע באולימפיאדת טוקיו (2020) והשלישית של לינוי אשרם בהתעמלות אמנותית בתחרות קרב רב אישי גם מאוליפיאדת טוקיו. מלבד זאת, זכתה ישראל במדליית כסף אחת על ידי יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992) (המדליה הראשונה שישראל זכתה בה) וב-9 מדליות ארד על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי, אורי ששון, אבישג סמברג ונבחרת ישראל בג'ודו. נציגיה הצליחו להגיע לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.
מתוך 13 המדליות שהשיגה ישראל, שש הן בתחום הג'ודו, שלוש נוספות בתחום השיט (גלישת רוח), ומדליה אחת בתחומי התעמלות אמנותית, התעמלות מכשירים, טאקוונדו וקיאקים. שמונה מהמדליות הושגו על ידי גברים, ארבע על ידי נשים ואחת על ידי קבוצה מעורבת.