כרם נבות
סיפור מקראי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סיפור כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים א', פרק כ"א. על פי הסיפור, אחאב מלך ישראל חשק בכרמו של נבות היזרעאלי, ששכן בסמוך לארמון המלך ביזרעאל, והציע לנבות למכור לו אותו. נבות סירב להצעה. כששמעה על כך איזבל, אשתו של אחאב, החליטה לעשות מעשה. היא ארגנה משפט ראווה שבסופו נבות הוצא להורג והתאפשר לאחאב לרשת את הכרם. לאחר המעשה התגלה אליהו הנביא לאחאב, הטיל עליו את האחריות לפשע ובישר לו על עונשו: מותו והכרתת שושלתו. אחאב הפגין חרטה ובעקבותיה נדחתה השמדת שושלתו לימי בנו, אך עונשו הפרטי נותר בעינו, וכעבור שלוש שנים הוא נהרג בקרב נגד ארם על רמות גלעד.
אזכור קצר נוסף של נבות היזרעאלי מופיע בפרשת מרד יהוא, בתיאור הריגתו של יהורם בן אחאב מלך ישראל. על פי הפרשנות המסורתית, אזכור זה מתייחס ישירות למתואר בסיפור כרם נבות, ומהווה את מימושה של נבואת אליהו בימי בנו של אחאב.
במחקר רווחת הדעה, שסיפור כרם נבות איננו אחדותי והוא בנוי משכבות עריכה שונות. חוקרים מדגישים בנוסף את ההבדלים בין סיפור כרם נבות לבין האזכור, שבתיאור הריגתו של יהורם. רובם סבורים, שאף על פי שיש זיקה כלשהי בין הפרשיות, שתיהן מתארות אירועים שונים מעיקרם והן פרי עטם של מחברים שונים. הובעו סברות שונות ביחס לזיקה בין שתי הפרשיות וביחס למהימנותן ההיסטורית.