ליברליזם כלכלי
קפיטליזם תעדף אנשים כצרכנים על פני מוסדות קולקטיביים או ארגונים לא ממשלתיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית ליברלית מבוססת על עקרונות של חירות אישית, רכוש פרטי והתערבות ממשלתית מוגבלת. התאוריה השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים כלכליים מתוך ההנחה שמערכות כלכליות שואפות לאזן את עצמן באופן טבעי וזאת אם יתנו ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. תפקידה של הממשלה מוגבל אפוא להגנה על זכויות קניין, אכיפת חוזים המספקים מוצרים ציבוריים ושמירה על ביטחון פנים וחוץ.[1]
ערך מחפש מקורות | |
עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית, ג'ון סטיוארט מיל והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".
האסכולה האוסטרית, רואה בעצמה כמייצגת את התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס.