לקרוא את לוליטה בטהרן
ספר מאת אזאר נאפיסי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לקרוא את לוליטה בטהראן הוא ספר שחיברה הסופרת האיראנית, פרופסור אזאר נפיסי.
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אזאר נאפיסי |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה |
רומן ![]() |
מקום התרחשות |
המזרח התיכון ![]() |
הוצאה | |
הוצאה | משכל |
תאריך הוצאה |
2003 ![]() |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 002572603 |
![]() ![]() |
הספר יצא לאור בשנת 2003, היה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך 100 שבועות ותורגם ל-32 שפות, בהן עברית.
הספר מתאר קבוצת קריאה שאירחה נאפיסי בביתה שבטהראן אחרי שעזבה את משרתה כמרצה באוניברסיטה, כאשר לא יכלה עוד ללמד בתנאים הבלתי אפשריים של המהפכה האסלאמית. בקבוצת הקריאה נטלו חלק שבע מהטובות בתלמידותיה של נאפיסי, שנפגשו בביתה מדי שבוע במשך שנתיים, בין 1995 ו-1997, כדי לשוחח על יצירות ספרותיות אסורות של סופרים מערביים: הנרי ג'יימס, ולדימיר נבוקוב, ג'יין אוסטן ואחרים. במקביל, שוחחו רבות גם על המצב באיראן בתקופה שאחרי המהפכה האסלאמית, על האופן שבו ניפצה המהפכה את חלומותיהן ועל שלטון של דיכוי, הפחדה ואלימות שבו הפכו חייהן לסיוט מתמשך. שני קווים מקשרים בין היצירות הספרותיות שעליהן דנות נאפיסי והסטודנטיות שלה לבין המצב באיראן: הדמיון בין המהפכה והחיים באיראן לחלק מהיצירות וההשראה שסיפקו חלק מהיצירות לנאפיסי ותלמידותיה לנסות ולשמור על עצמאותן ולמרוד, ולו רק במעט ובהיחבא, ברדיפה ובדיכוי של השלטונות.
עוד מספרת נאפיסי על חייה שלה שהפכו נסבלים פחות ופחות לאחר המהפכה, עד ליום שבו עזבה את איראן והיגרה לארצות הברית.