מדפסת סיכות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדפסת סיכות היא סוג מדפסת שהייתה נפוצה בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים בשימוש ביתי ועסקי. המדפסת פועלת באמצעות הקשה של פינים על נייר, ומתאפיינת באיכות ביצוע נמוכה יחסית ורמת רעש גבוהה.
ההדפסה מתבצעת על ידי מעבר של ראש ההדפסה הלוך ושוב לרוחב הדף המודפס, כאשר פינים (מכונים גם "סיכות") נוקשים בצורה מתואמת על גבי סרט בד הספוג בדיו וצמוד לנייר המודפס. הקשת הפין סוחטת מן הסרט מעט דיו שעובר לנייר ויוצר נקודה. התנועה החוזרת של ראש ההדפסה המתואמת עם תנועת הנייר המדורגת יוצרת מערך נקודות צפופות שיוצרות טקסט או תמונה. סרט הבד מצוי בדרך כלל במארז פלסטיק שמאפשר תנועה מתמדת של הסרט, כך שסחיטת הדיו תהיה מכל אורכו. כמו כן שומר המארז על הסרט מפני התייבשות.
ראש המדפסת בו ממוקמים הפינים מתחמם בזמן ההדפסה, ועל פי רוב מותקנות בו צלעות קירור. המדפסת משמיעה רעש אופייני שמהווה סימן הכר של המדפסת ואחד מחסרונותיה הבולטים.
גודל מטריצת הפינים ומספר הפינים במטריצה קובעים את איכות ההדפסה. במדפסות סיכות הראשונות (כמו ה-LA30 של חברת דיגיטל) היו 7 פינים. מספרי הפינים הנפוצים הם 9 (איכות נמוכה יחסית), 18, ו-24.
ניתן לקבל איכות גבוהה יותר ממדפסת נתונה בעזרת חזרה על אותה שורה פעמיים או שלוש, כאשר הנייר מקודם בין החזרות בשיעור מחצית או שליש המרחק בין שתי סיכות. באופן זה מתקבלת הכפלה או שילוש הרזולוציה. פעולה זו כמובן גם מכפילה (או משלשת) את כמות הדיו הנצרכת ואת זמן ההדפסה. רוב המדפסות תומכות לפחות בשני מודי פעולה: "טיוטה" (או draft) עם מעבר הדפסה יחיד, ו"איכות" (או NLQ - Near Letter Quality). מדפסות בעלות 24 סיכות מדפיסות באיכות גבוהה גם במעבר יחיד.
רוב המדפסות תומכות בהדפסה "גרפית" בה המחשב שולח למדפסת תמונת "רסטר" של השטח המודפס, וכן בהדפסת טקסט, בה המחשב שולח למדפסת את התווים שיש להדפיס, כשהגופנים המתארים את צורת האותיות באים מהמדפסת עצמה.
מחשבים מסוימים, ובפרט המקינטוש של חברת אפל משתמשים בהדפסה גרפית גם לצורך הדפסת טקסט, ובאופן זה שולטים בצורה מלאה על צורת הדף המודפס (WYSIWYG).