אחאב
דמות מקראית; מלך ישראל, בנו של עמרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל. לפי הכרונולוגיה המסורתית היה שותף למלוכה בשנים 873 עד 871 לפני הספירה ומלך בשנים 871 עד 852 לפני הספירה. דגל במדיניות של שלום, פיוס ושיתוף פעולה כלכלי, מדיני וצבאי עם ממלכת יהודה - אבי הסולידריות הלאומית לצד יהושפט, מלך יהודה ועם הממלכות השכנות. כך למשל חמל על אויבו בן הדד השני, מלך ארם-דמשק, וזכה לעדיפות בקשרים מסחריים איתו. על ימי מלכותו מסופר בהרחבה בספר מלכים אך המקרא מתמקד בעיקר בחטאיו וביחסים בינו לבין אליהו הנביא, ופחות במדיניות החוץ בימיו. בפרט, המקרא מתעלם מקרב קרקר שבו עצרה ברית מלכים אזורית בהשתתפות אחאב את הפלישה האשורית.
אחאב, איור משנת 1553. | |||||||||
לידה | המאה ה-9 לפנה"ס | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נהרג |
852 לפנה"ס רמות גלעד, ממלכת ישראל | ||||||||
מדינה | ממלכת ישראל | ||||||||
מקום קבורה | שומרון | ||||||||
בת זוג | איזבל | ||||||||
שושלת בית עמרי | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
בימיו התהדקה הברית עם הצידונים בעקבות נישואיו לאיזבל, בתו של אתבעל מלך צידון[1], ובנוסף חיזק אחאב את הברית עם ממלכת יהודה על ידי נישואי עתליה בתו ליהורם, בנו של יהושפט מלך יהודה[2]. בריתות אלו חיזקו את מעמדה הכלכלי-מסחרי של הממלכה הצפונית וסיפקו לאחאב אמצעים כספיים למפעלי בנייה ולהגברת יכולתו הצבאית, אך הקשר ההדוק עם הצידונים הגביר את ההשפעה הדתית הזרה על ממלכת ישראל, וזו עוררה את התנגדותם של הנביאים ולבסוף הובילה להפיכה שלטונית בימי יהורם בנו.
אחאב היה מצוי בעימות תמידי עם ארם דמשק, בה מלך אז בן-הדד השני, וסופו שנהרג בקרב נגדו ברמות גלעד.
אחאב הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכיאולוגית כדמויות היסטוריות[3][4].