Loading AI tools
מתודה היסטוריוגרפית מודרנית לפיה חוקרים תקופה על בסיס תולדותיו של פרט יחיד ("גיבור") מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לרוב לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.
ייחודה של המיקרו-היסטוריה הוא בכתיבת ההיסטוריה דרך ראייה "מלמטה", דרך ראיית הפרטים הקטנים של חיי היום-יום. בחקר ההיסטוריה האנושית, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היה מקובל לתאר מגמות ותהליכים. על חייו של האדם הפרטי היה ניתן ללמוד רק מתיאור חייהם של האליטות העשירות והמכובדות. לפני עליית זרם המיקרו-היסטוריה לא נסקרו לפרטיהם פשוטי העם, האנשים קשיי היום שעבדו לרוב מבוקר עד ערב ודאגו למחייתם. במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית לא ידעו רובם קרוא וכתוב, וחייהם הספציפיים לרוב לא הותירו חותם בספרי ההיסטוריה.
דיגום והפקה של DNA מאפשרים להתחקות אחר מאפיינים גנטיים, ומהם להשליך על פנוטיפים (מראה, מחלות וכו') שהיו לשרידי אדם שנמצאו. עם השנים הטכניקות השתכללו, וניתן להפיק יותר DNA משרידים עתיקים יותר. מחקר שפורסם ב-Nature ב-2023 הראה הצלחה של מיצוי DNA משרידי אישה בסיביר שנאספו מתליון שלבשה[1][2].
חלק מהמחקר המיקרו-היסטורי מתמקד בהזדמנויות בהן מתגלה גופת אדם או שלד אדם יחידי באתר, או מסמכים רבים שנמצאו ליד גופה. הסביבה בה הוא נמצא, החפצים שעליו ותיארוכם עוזרים לשפוך אור על מאפיינים שונים, לא רק של אותו אדם, אלא אף על התקופה בכללותה שבה חי[3]. מחקרים אחרים מתמקדים בתיקים משפטיים. על אף שלעיתים העדויות באותם תיקים מוטות, והוצאו תחת עינוי, יש בהן מידע רב, שלא ניתן להכרה במקורות שהופצו לציבור הרחב.
קרלו גינצבורג נחשב לאחד מראשוני זרם ה"מיקרו-היסטוריה", עם פרסום ספריו "היסטוריה, רטוריקה, הוכחה", ו"הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" (הוצאת כרמל 2005).
היסטוריונים נוספים שעסקו בתחום הם נטלי זימון דייוויס, בספרה "שובו של מרטין גר" (הוצאת חרגול, תל אביב, 2001), עמנואל לה רואה לדורי בספרו "מונטיו" Montaillou, village occitan (1975), וג'ודית ק. בראון בספרה "מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה" (הוצאת חרגול, תל אביב, 2002).
עם החוקרים בישראל שהתמחו במיקרו-היסטוריה נמנית פרופסור יעל עצמון, מהאוניברסיטה העברית, שעסקה במחקריה בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל מנקודת מבט מתודולוגית של מיקרו-היסטוריה.
גם את ספרה של פרופסור חוה טורניאנסקי, כלת פרס ביאליק, שתרגמה מיידיש בעיבוד מחודש את זיכרונותיה של גליקל מהמלין, ניתן לראות כשייך לסוגה המיקרו-היסטורית, וכן את ספרה של יעל בוכמן "פאשות, פלחים ופיראטים", העוסק באורחות החיים בארץ ישראל בתקופה שבין המאה ה-16 למאה ה-18.
עיינו גם בפורטל פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה. |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.