מעשה בית דין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מעשה בית דין (בלטינית ובז'רגון המקצועי בשפות רבות: Res judicata) הוא ביטוי משפטי המתייחס לסוג של השתק המונע מבעל דין לעורר טענה שכבר נידונה והוכרעה על ידי בית המשפט. בשיטות משפט שונות, ובהן ישראל, מקובל להבחין בין שני סוגים של מעשה בית דין: השתק עילה והשתק פלוגתא.