מעשה שכם ודינה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מעשה שכם ודינה הוא סיפור מקראי המתואר בספר בראשית, פרק ל"ד, שהתרחש בעת שיעקב ומשפחתו התגוררו באזור העיר שכם. הסיפור מתאר כיצד יצאה דינה, בתם של יעקב ולאה, להכיר את בנות האזור.
כאשר ראה אותה שכם בן חמור החוי, נשיא האזור, תפס ואנס אותה, ולאחר מכן התאהב בה וביקש לשאתה לאשה. הוא דיבר על ליבה לשכנעה, ובמקביל ביקש מאביו לבוא עמו אל יעקב ולבקש את ידה. השמועה אודות האונס הגיעה אל אחיה של דינה, והם מיהרו לשוב הביתה מהמרעה. שכם פנה אל משפחת יעקב בבקשה לשאת את דינה לאשה תוך נכונות לשלם מוהר בתולות ככל אשר יושת עליו. כאמצעי שכנוע הציע להם לכרות ברית עם אנשי עירם, שתכלול מסחר משותף ונישואין משותפים שיביאו לשגשוג שני הצדדים. בשלב זה נטלו אחי דינה את ניהול המשא ומתן לידיהם, והודיעו לו שרק אם ימולו כל אנשי העיר את ערלתם, תוכל משפחת יעקב לבוא בברית נישואין עימם.
שכם ואביו שכנעו את אנשי העיר, והם מלו את עצמם. ביום השלישי למילה, בעת שכאב המילה הגיע אל שיאו, באו שמעון ולוי אל העיר, הרגו את כל הגברים בעיר, שבוּ את הנשים והילדים, ואת שלל העיר לקחו עימם. כאשר נודע הדבר ליעקב נזף בהם על שבמעשה זה הם מסכנים את משפחתו הנתונה כעת לאיום מצד ערי האזור שמחמת חשש למעשה דומה כלפיהן עלולות להתאגד יחד כדי להילחם במשפחת יעקב ולהשמידה. שמעון ולוי השיבו: "הכזונה יעשה את אחותנו"? באמרם כי חוסר תגובה על מעשה שכם, כהסכמה לנהוג באחותם כזונה.