נקודת תורפה

נקודת תורפה היא מושג הקשור גם ללחימה בידיים ריקות וגם מושג בתורת הלחימה הצבאית, המציין מיקום רגיש בגוף היריב שהתקפה מסוימת תגרום להשפעה רצויה עליו. בלחימה אל מול אויב או יריב כלשהו, יש תמיד לקחת בחשבון ולאתר את נקודות התורפה אצל האויב או היריב (תלוי בסוג הלחימה) לפני שיוצאים לקרב. לפי תורת הלחימה הצה"לית, יש לשאוף תמיד לתקוף בנקודת התורפה על מנת להשיג את מקסימום האפקט.

דוגמה לתרשים של נקודות תורפה

כל נקודת תורפה עשויה להיות פגיעה מצד אמצעים שונים וניתן לנצלה להשגת מטרה כלשהי מתוך שורה של מטרות אפשריות ובהן: פגיעה בזרימת הדם התקינה (ובכך לגרום לאיבוד הכרה, עילפון או מוות), גרימת שבר ללא מאמץ רב, חנק, כאב ניכר או הלם. מבין אמצעים שונים לתקיפה כמו הכאה בידיים חשופות, נשק קהה, חד או נשק חם (לרוב אין התייחסות לירי בנקודות התורפה) ישנן נקודות תורפה המהוות מטרה נוחה לכמה סוגים וישנן נקודות תורפה המיועדות לשימוש רק באמצעי אחד בלבד. בחירת הנקודה המתאימה להתקפה תהיה בהתאם לאמצעים הקיימים ולמטרה המבוקשת.

השימוש בנקודות תורפה

חלק מאמנויות הלחימה עושות שימוש נרחב בנקודות התורפה לפגיעה ביריב ברמות שונות. ניתן לכוון את התקיפה לגרימת כאב בלבד, לגרימת הלם, עילפון או איבוד הכרה וניתן לגרום פציעה קלה עד חמורה ואף מוות. חלק ניכר מהאימונים באמנויות הלחימה אלו מוקדש להכרת נקודות התורפה ולהכוונת המכות אליהן. בסופו של דבר, לוחם מנוסה ומאומן יפעל מתוך הרגל ולא יצטרך לחשוב כיצד ולאן הוא מכוון את המכה.

שתי דוגמאות לנקודות תורפה ידועות הן האשכים (בגברים) והמפרקת. בניגוד לבטן, בה קיימים שרירים שמגנים על איברים פנימיים, בעיטה באשכים שאינם מוגנים תביא להימום היריב למשך זמן ניכר. שבירת מפרקת, לעומת זאת, תוביל במרבית המקרים למוות. בצוואר עצמו ישנן נקודות תורפה נוספות מלבד המפרקת- קנה הנשימה והגרוגרת, כלי דם חשובים ועצבים (פגיעה בחוט השדרה עלולה להוביל לשיתוק).

הימום היריב בדרך כלל נועד לאפשר השתלטות עליו, או את עיכובו על מנת שניתן יהיה לברוח (ב"לחימת רחוב" המטרה העיקרית היא ניתוק מגע במהירות, ולא גרימת נזק לתוקף). שימושים צבאיים בנקודות תורפה מצויים בעיקר במבצעים מיוחדים, שם ההעדפה היא להימנע משימוש בנשק חם כדי לא להתגלות, וקיים צורך לנטרל את היריב במהירות ובשקט.

באכיפת חוק עושים לרוב שימוש בהבאת מפרקים ושרירים שונים לסף התנועה שלהם ובכך, מלבד כפיתת החשוד, יכולתו להתנגד מוגבלת. ניסיון להשתחרר מאחיזת השוטר גורר הגברת הלחץ על המפרק - ובעקבותיה הגברת הכאב.

הכרת נקודות התורפה עשויה לשמש גם בעת עינויים. ה"פלקות", הכאת כפות הרגליים באמצעות שוט או עצם כלשהו, מוכרות כאמצעי ידוע לשמצה שהיה מקובל על ידי חוקרים מצריים בעת חקירת שבויים ישראלים.

יורה בנשק חם עשוי לבחור לירות על מנת להרוג או על מנת לפצוע, בהתאם ליכולת הקליעה שלו וטווח הירי. ירי לכיוון פלג הגוף התחתון נחשב אמנם כבעל סיכוי מופחת לגרום למוות, אך יצוין שבסוגי תחמושת בעלי אנרגיה גבוהה ומסה נמוכה יחסית, מסלול הקליע עשוי להשתנות בפגיעה באופן כה חד ובלתי צפוי עד כדי כך שאפילו פגיעה בכף הרגל בזוויות מסוימות עשויה להביא להסטת הכדור לאיברים רגישים במרכז הגוף ואף לגרום למוות.

שימושים אחרים למושג

במושג "נקודת תורפה" נעשה שימוש מושאל בבחינת מערכי אבטחה, מערכים צבאיים, מיגון או ביצור, וכן בסקירת מוצרים ומערכות שונות ותוכנות בפרט. מושג המשמש במשמעות דומה הוא עקב אכילס. באבטחת מידע, מקובל יותר השימוש במושג "פרצת אבטחה".