סאליוט 7
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סאליוט 7 היא תחנת חלל סובייטית שפעלה בשנים 1982–1991 כחלק מתוכנית סאליוט. תחנת החלל הייתה מיועדת להמשך ביצוע ניסויים ומחקרים שהחלו בתחנות חלל סובייטיות קודמות. בתחנה בוצעו מספר שיפורים לעומת סאליוט 6:
- התחנה תוכננה לפעול תקופה ארוכה יותר
- תא העגינה הקדמי שופר והותאם לקליטת חלליות כבדות
- על התחנה הורכבו לוחות סולאריים להגדלת הספק המערכת. סה"כ שטח הלוחות הגיע ל-60 מ"ר.
- שופרו תנאי המחיה של הצוות
עובדות מהירות NSSDC, אות קריאה ...
ברית המועצות ברית המועצות | |
NSSDC | 1982-033A |
---|---|
אות קריאה | סאליוט 7 |
צוות | 3 |
שיגור | 19 באפריל 1982 |
משגר | פרוטון-K |
כן שיגור | LC-81/24 בקוסמודרום בייקונור, ברית המועצות |
חדירה לאטמוספירה | 7 בפברואר 1991 |
מסה | 19,824 ק"ג |
אורך | 14.4 מטרים |
קוטר | 4.15 מטרים |
נפח מדוחס | 82.5 מ"ק |
פריגיאה | 279 ק"מ |
אפוגיאה | 284 ק"מ |
נטיית מסלול | 51.6° מעלות |
זמן הקפה | 90.2 דקות |
הקפות ליום | 16.16 |
ימים במסלול | 3,216 |
ימים מאוישים | 816 |
מספר הקפות | 51,917 |
סגירה
במהלך תפקודה פעלו בה 6 צוותים קבועים ובקרו בה 5 משלחות. בפעם הראשונה הגיעו לחלל קוסמונאוטים שלא היו אזרחי המדינות מהגוש הסובייטי. בסך הכול ביקרו בתחנה 21 אנשים מהם 3 פעמיים ואחר שלוש פעמים. במהלך היותה פעילה, עגנו בה 11 חלליות מאוישות ו-12 בלתי מאוישות. משך שהיית הצוות בתחנת החלל גדל בהדרגה ל-237 יממות בסוף. לצורך תחזוקה ומחקרים שונים נערכו 13 הליכות חלל במשך כולל של כ-48 שעות. בסך הכול התחנה הייתה מאוישת במשך 683 ימים.