תפלת השתן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תַּפֶּלֶת הַשֶּׁתֶן (Diabetes insipidus; בלטינית: שתן תפל; ידועה גם בשם סוכרת תפלה) היא מחלה נדירה הנובעת מייצור-חסר של הורמון נוגד השתנה (ADH) המופרש מן האונה האחורית של יותרת המוח ומווסת את הפרשת השתן. הורמון זה מווסת את כמות המים הנספגת מחדש באבוביות הכליות לאחר שהשתן הסתנן מן הדם. סוכרת תפלה הנגרמת עקב ייצור לקוי של הורמון זה, קרויה סוכרת תפלה מרכזית.[1]
עובדות מהירות תחום, טיפול ...
מבנה הורמון ADH | |
תחום | אנדוקרינולוגיה |
---|---|
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/117648 |
DiseasesDB | 3639 |
MeSH | D003919 |
MedlinePlus | 000377 |
OMIM | 304800 |
סיווגים | |
ICD-10 | E23.2 N25.1 |
סגירה
במצב של תפלת השתן מופרשות כמויות גדולות מאוד של שתן - לפעמים עד 20 ליטר ביום - ולכן החולה צמא כל העת, ושנת הלילה שלו מופרעת על ידי הצורך להפריש שתן. בדיקת אלקטרוליטים בדם תגלה עליה בריכוז הנתרן עקב איבוד נוזלים. המחלה עשויה להתגלות גם עקב לחץ של גידול על האונה האחורית של יותרת המוח.