עוולה חוקתית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עוולה חוקתית היא עוולה שייחודה פגיעה בזכויות חוקתיות - זכויות יסוד חקוקות - או זכויות שקיבלו הכרה בפסיקות בתי המשפט ככאלו. זוהי נקודת מפגש בין דיני הנזיקין, כיוון שזו עוולה עם פן כספי, לבין המשפט החוקתי, כיוון שמדובר גם בהגנה בעלת חשיבות חוקתית. העוולות החוקתיות מקבלות ביטויין בשני תחומים: בתחום החוקתי-מנהלי - בתביעות של הפרט כנגד המדינה ושלוחותיה, ובתחום הפרטי - ביחסים בין שני פרטים.
בדיני הנזיקין זכויות היסוד יכולות לחסות בצילן של עוולות פרטיקולאריות (ספציפיות), אך זוכות להגנה בעיקר תחת עוולות המסגרת. תחום זה הוא תחום חדש יחסית והוא מתפתח בעיקר בפסיקה. בשיח המשפטי נולד המושג "עוולה חוקתית" בארצות הברית - על רקע החקיקה שנועדה לאפשר לשחורים לתבוע בגין הפרת זכויותיהם במדינות הדרום. ואכן, תחום העוולות החוקתיות מפותח מאוד במדינות כמו ארצות הברית וקנדה.
כפי שיוצג להלן, תחום העוולות החוקתיות במשפט הישראלי נמצא בתהליך התפתחות שאינו דומה לתהליכי התפתחות מקבילים בשיטות משפט אחרות. ניתן לשער כי הגורם המרכזי למצב זה נעוץ במצב החוקתי המיוחד של המדינה, בהיעדר חוקה ובהתקיים חוקי יסוד המעגנים רק חלק מזכויות האדם.