עליות מגורשי ספרד ופורטוגל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל. גלי העלייה החלו במהלך המאה ה-15, התגברו לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 (רנ"ב) ופורטוגל בשנת 1497, ונמשכו שנים רבות לאחר מכן לאורך המאה ה-16. בדורות שלאחר הגירוש, המשיכה הגירתם של רבים מיהודי ספרד ופורטוגל שנשארו בהן לאחר שהתנצרו, ונקראו אצל היהודים אנוסים, ובחברה הנוצרית: "נוצרים חדשים"; הם ביקשו לעזוב את חצי האי האיברי, ולזנוח את הנצרות בארצות הגירה חדשות.
חלקם ניסו להיקלט במדינות השכנות של ספרד, והקרובות לה מבחינה תרבותית; בפורטוגל שבה שכנה קהילה יהודית גדולה; אולם מלכי ספרד עודדו את גירוש היהודים גם מפורטוגל, ארבע שנים מאוחר יותר.
רבים היגרו לצפון אפריקה, אחרים אל מרכז אירופה ומזרחה, ואף אל יבשת אמריקה, שהדרך אליה נפתחה בשנת 1492. אולם חלק ניכר היגר לאימפריה העות'מאנית הצעירה, שהעומד בראשה - הסולטאן באיזיט השני, קיבל אותם בזרועות פתוחות, מתוך תקווה שיועילו לקידום האימפריה. עלייתם הביאה לתמורות ולהתחדשות משמעותית ביישוב היהודי בארץ ישראל.