עקרון התכלילים והמרכיבים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עקרון התכלילים והמרכיבים, הנקרא גם "יחסי היכללות", הוא אחד מעקרונות הסטרטיגרפיה המשמשים לקבוע את גילן היחסי של שכבות סלע ואת זמן ואופן היווצרותן. מהות העיקרון: כל גוף או חלקיק הנכלל בסלע – קדום ממנו. עיקרון זה – כרבים מעקרונות היסוד בגאולוגיה – פותח על ידי ניקולאוס סטנו והורחב מאוחר יותר על ידי ג'יימס האטון.
העיקרון דן בשני סוגים של גופים וחלקיקים הכלולים בסלעים: