Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדקדוק, הפֹּעַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo, בערבית: فعل, ברוסית: Глагол, באמהרית: ግስ) הוא חלק הדיבר המביע פעולה (למשל בעברית 'סִפַּרנו', 'תלקטנה'), מהות (למשל בעברית 'איננו' במשפט 'הרדוף איננו עץ') או התרחשות (למשל בעברית 'נפלתם', 'נותרתן'). הפועל הוא רכיב מרכזי ביותר במשפט, המשמש כ"דבק" של המשפט, כי הוא מחבר את כל חלקיו העיקריים ומגדיר את היחסים ביניהם.
ברוב השפות הפועל מקיים נטיות שונות, למשל נטיית זמנים (כגון עבר, הווה, הווה רגעי ועתיד), אספקט (למשל פעולה שהחלה וטרם הסתיימה), נטיית בקשה או ציווי ונטיית גופים (כגון 'הלכתי', 'אכלתן', 'נסעו'). בשפות שמיות הנטייה באה לידי ביטוי בעזרת מורפולוגיה, כלומר על ידי מוספיות שונות המצטרפות לאותיות השורש ומגדירות את הזמנים והגופים השונים (למשל בעברית הסיומת -תי מציינת פועל בגוף ראשון ובזמן עבר).
במערכת הפועל קיימת בין השאר צורת מקור מוחלט, המהווה צורת יסוד נטולת זמן וגוף, למשל בעברית 'זָכֹר', 'הכות', 'הָיֹה'. במערכת הבניינים בעברית, יש לכל בניין צורת מקור מוחלט ייחודית לו, הנושאת את סימני הניקוד האופייניים לו (למשל - צורת המקור של בניין פִּעֵל תכלול דגש חזק באות השורש השנייה). כן קיימת במערכת הפועל של שפות מסוימות נטייה של המקור המוחלט, הקרויה 'מקור נטוי' (למשל בעברית : 'בלכתכן', 'להָרְגם' ו'כִּשְמֹר').
במערכת הפועל קיימת גם צורת שם הפועל (שם הפֹּעַל), למשל בעברית : 'לרוץ', 'לילֵך', 'להתחסן'.
התאוריות התחביריות המובילות בתחום הבלשנות (ובראשן התאוריה של חומסקי) רואות בפועל את הציר המרכזי שסביבו נבנה המשפט כולו. לפי תאוריה זו, הפועל, המשמש פעמים רבות כפרדיקט, הוא שקובע אילו צירופים שמניים (הקרויים גם ארגומנטים) יכולים או חייבים להמצא במשפט. על פי התאוריה, הפועל הוא ש"מעניק" תפקידים תמטיים (תפקידי תמה) לצירופים השמניים השונים במשפט. לכל פועל יש תפקידים תמטיים שונים. למשל, לפועל "פִּהק" יש רק תפקיד תמטי אחד, הקרוי Agent, ולכן המשפט 'הבנות פהקו', הוא משפט דקדוקי, בעוד שהמשפט הבא אינו דקדוקי:
לעומת זאת, המשפט הבא אינו דקדוקי משום שיש תפקיד תמטי הכרחי שנותר ללא צירוף שמני ש"יקבל" אותו מהפועל:
בתורת התחביר העברי, מאובחנים מרבית המשפטים בשפה כמשפטים פועליים, ולכן בדרך כלל ממלא הפועל תפקיד של נשוא במשפט. כאשר מבקשים לנתח משפטים מבחינת מרכיביהם התחביריים, מקובל להתמקד בראש ובראשונה במציאת הנשוא, כאשר שאר חלקי המשפט העיקריים מזוהים על פי יחסם אליו. למשל, במשפט הפועלי: "דני אכל את התפוח", יש לזהות קודם כל את הנשוא - הפועל "אכל", ולאחר מכן לשאול "מי אכל?" – שאלה שהתשובה עליה מגלה את נושא המשפט – "דני"; ו"את מה אכל?" – שאלה שהתשובה עליה חושפת את המושא.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.