פרנץ פנון
פילוסוף ופסיכיאטר צרפתי (1925–1961) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרַנץ פַנוֹן (בצרפתית: Frantz Fanon; 20 ביולי 1925 – 6 בדצמבר 1961) היה פסיכיאטר ופילוסוף מדיני, מהבולטים בהוגי הדעות של זרם הפוסטקולוניאליזם. כיהן כראש המחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים "בבלידה" באלג'יר. מאנשי "החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה" (FLN).
לידה |
20 ביולי 1925 הרפובליקה הצרפתית השלישית פור-דה-פראנס, מרטיניק |
---|---|
פטירה |
6 בדצמבר 1961 (בגיל 36) ארצות הברית בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית |
מקום קבורה | אלג'יריה |
מקום לימודים | אוניברסיטת ליון (1896-1969), Jean Moulin University - Lyon 3 |
זרם | פוסטקולוניאליזם |
תחומי עניין | מרקסיזם נאו-מרקסיזם פילוסופיה פוליטית |
עיסוק | סופר, מסאי, סוציולוג, פסיכיאטר, פילוסוף, פוליטיקאי |
הושפע מ | מרקס, הגל, קירקגור, קאנט, ניטשה, פרויד, מקיאוולי, היידגר, הוסרל, הובס, רוסו, שילר, לוקאץ' |
השפיע על | האברמאס, דייוויס, הופמן, דוצ'קה |
מדינה | צרפת |
יצירות ידועות | The Wretched of the Earth, A Dying Colonialism, Black Skin, White Masks |
בן או בת זוג | Josie Fanon |
צאצאים | Mireille Fanon Mendès-France |
פנון עסק בכתביו בשאלת הקולוניאליזם והתמודדות עמי העולם השלישי אל מול המעצמות הקולוניאליות לשעבר. פנון העלה על נס את המאבק האנטי קולוניאלי, והעמיק בבעייתם של שחורי העור בעולם הנשלט על ידי האדם הלבן.
בכתביו הטיף למהפכה מתמדת, לנטישת אירופה ותרבותה, לפרישה מהמודרניות ומהתיעוש, לאלימות שחורה נגד הלבנים ולשחרור האישה. האלימות, לשיטתו, היא שלב הכרחי בדרך לשחרור, כאמצעי עבור אלה הרוצים להשתחרר מעול של דיכוי. הטרור עליו הוא מדבר איננו טרור "עיוור" או טרור לשמו, אלא טרור מכוון למטרה פוליטית מוגדרת, ולו שיטה והנהגה מהפכנית. בהקדמה שכתב לספרו של פנון, "מקוללים עלי אדמות", הקצין ז'אן-פול סארטר את עמדתו של פנון בנושא הבחירה בדרך האלימות. פנון לא מחה על כך, אך בהזדמנויות אחדות דיבר על רצונו להבהיר את דבריו ולהעמידם על דיוקם. הדבר לא עלה בידו, מאחר שנפטר מלוקמיה בדצמבר 1961, שבועות אחדים לאחר שהספר יצא לאור.
בעבודתו כפסיכיאטר חולל שינויים שנחשבו בזמנם למהפכניים בגישה כלפי המטופלים ובשיטות הטיפול בהם. הניסיון שלו להבין את המדוכאים, הנשלטים והחלשים ולסייע להם, צמח על רקע עבודתו המקצועית. על סמך מטופליו, טען פנון כי הקולוניאליזם היווה גורם מרכזי בהתפרצותן של מחלות נפש ביבשת אפריקה.