פרץ מרקיש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרץ מַרְקִיש (בכתיב יידיש: פּערעצ (גם: פּערעץ, פּרץ) מאַרקיש; בכתב רוסי: Перец Давидович Маркиш; 7 בדצמבר 1895, פּוֹלוֹנוֹיֶה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.
עובדות מהירות לידה, הוצאה להורג ...
מימין לשמאל: אלתר קציזנה, פרץ מרקיש, משה ברודרזון | |
לידה |
7 בדצמבר 1895 פולונה, אוקראינה |
---|---|
הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1952 (בגיל 56) לוביאנקה, רוסיה |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | בית הקברות דונסקויה החדש |
עיסוק | משורר, סופר, מחזאי, מוציא לאור |
שפות היצירה | יידיש |
תחום כתיבה | שירה, סיפורת, מחזות תיאטרון |
יצירות בולטות | רומנים: "דור הולך ודור בא", "כיוון לא צפוי"; מחזות: "האדמה", "משפחת עובדיה" |
צאצאים | אולגה רפאי-מרקיש, שמעון מרקיש, דוד מרקיש |
פרסים והוקרה | עיטור לנין |
סגירה