פרשת ויקרא
הפרשה הראשונה בספר ויקרא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו, לפי חלוקת הפרקים.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | ויקרא, א', א' - ה', כ"ו | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 111 | ||||
מספר תיבות | 1673 | ||||
תוכן | דיני העולה, דיני המנחה, דיני החטאת, דיני קורבן עולה ויורד, דיני האשם | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים וספרדים | ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, כ"ג | ||||
תימנים ואיטלקים | ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, ו' |
סגירה
בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית - פרשת החודש.
הפרשה נפתחת בקריאה של ה' אל משה מאוהל מועד, ובדיבור אליו מהאוהל. בפרשה מתוארים דיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש, ובהם קרבנות העולה, שלמים, חטאת, מנחה, ואשם.
יש נוהגים שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: ”יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)”[1].