הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל התרחשו לקראת תום תקופת מסעי הצלב, כהמשך להצלחה הזמנית של פלישות המונגולים לסוריה, בעיקר בשנים 1260 ו-1300. לאחר כל אחת מהפלישות לסוריה הייתה תקופה של כמה חודשים שבמהלכה יזמו כוחות של האימפריה המונגולית, שהשתייכו לשושלת האילח'אנית, מספר פשיטות בשטח ארץ ישראל, והרחיקו דרומה עד עזה.
הפשיטות נערכו על ידי כוחות מונגוליים קטנים יחסית, ונועדו בעיקר למטרות שוד וביזה, ולא לצורך כיבוש ארוך טווח של טריטוריות. נראה כי לא הייתה למונגולים כוונה לשלב את ארץ ישראל באימפריה המונגולית. הפשיטות שלהם לסוריה ולארץ ישראל נמשכו לא יותר ממספר חודשים בכל פעם, ולאחר מכן נהגו המונגולים לסגת אל מעבר לנהר פרת, והכוחות הממלוכים ממצרים חזרו והשתלטו על השטח כמעט ללא התנגדות.[1]