צ'חצ'ח
כינוי גנאי בסלנג עברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צ'חצ'ח הוא כינוי גנאי בסלנג שמייחס התנהגות פרחחית, שובבה וחסרת נימוס – ילד, נער או אדם צעיר בריון ופרוע חסר דרך ארץ. הכינוי אינו ספציפי ליוצאי אזור מסוים אלא מתאר באופן כללי צעירים פרועים, פרחחים וערסים. בעבר הוא יוחס לצעירים יוצאי ארצות צפון אפריקה.
הכינוי ככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים מארצות האסלאם, שבו בולטות אותיות כמו צ' ו-ח', באוזני העולים מיהדות אירופה. במובן זה, הכינוי דומה לכינוי ברברים שהמציאו היוונים ביוון העתיקה להגדרת מי שאינם יוונים.[דרוש מקור] בשני המקרים, התבסס הכינוי על רעיון אונומטופאי דומה של חיקוי להג בלתי מוכר ("ווזווז" - מלשון המילה היידית וואָס [מבוטאת אצל יוצאי פולין ווּס - vus], שפירושה "מה", הוא שם גנאי לאשכנזי, שנוצר בדרך דומה). במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", מוגדרת המילה צ'חצ'ח כ"כינוי ליוצא צפון אפריקה".